מצטערת שנתתי לכם לחכות כ'כ הרבה...
אז בלי לדבר הרבה, הפרק ;
פרק 9 :
הטיסה לגרמניה, 17:04.
"משהו לשתות, אדוני? " דיילת נמוכת קומה וחזה שופע נעמדה ליד טום, אוחזת בעגלה עמוסה מיצים ועוגות.
"הממ.. בטח! אני אקח.. אני אקח קולה. ו.. אל תקראי לי אדוני, חגגתי 18 לפני חודש. את גורמת לי להרגיש זקן.. " הוא קרץ לה בזמן שהוציא את האוזניות מאוזניו.
הדיילת הסמיקה ונתנה לטום את כוס הקולה בידו.
"אתה יודע, טום... בדיוק קלטתי.. " ביל החל לומר אך נקטע על ידי טום ; "מה קלטת? שאתה טמבל שחגג 18 ועדיין בתול?! " טום חייך נמרצות.
"לא.. קלטתי שלא דפקת אף אחת.. "
"-תרתי משמע!! " הפעם גיאורג קטע אותו, מצידו השני של המטוס,
"לא דפקת אף אחת במשך כל השבוע הזה בלונדון.. " ביל חייך חיוך מרוצה.
"כן, אני יודע... זה שיא גינס חדש! ובגלל זה, אנחנו יוצאים היום למועדון בערב. אני מתחיל להתייבש.. "
"היית מת! אתה יודע כמה אני שונא טיסות! הדבר היחיד שאני עושה הערב זה לקבוע פגישה רומנטית עם המיטה.. " מחה ביל.
"אה... ביל, חמודי, אתה את הבעיות שלך עם מטוסים תפתור בפעם אחרת.. יוצאים למועדון. " גיאורג קבע.
"לא. אני תומך בביל. אנחנו צריכים לנוח.. יש לנו עוד שלוש הופעות השבוע! " גוסטב החליט להצטרף לשיחה המרתקת ושופעת התוכן.
"אוקי, זה אומר שאנחנו מתפצלים. " טום משך בכתפיו בלית ברירה והחזיר את האוזניות הרועשות לאוזניו.
"תגידו.. יש סיבה לזה שרק טום קיבל לשתות במקום המזורגג הזה?! " גיאורג שם לב לפתע לגרונו היבש ולכוס הקולה בידו של טום.
"בטח שיש סיבה. לכל דבר שטום עושה יש סיבה. חייבת להיות לזה סיבה! " ביל החל לדבר בלי סוף.
"הוא זיין אותה בשירותים לפני 15 דק'.. " גוסטב ענה בפשטות.
"הו... איך לא חשבתי על זה קודם..? " ביל עטה על פניו הבעה צינית והשעין ראשו על החלון.
"יאללה, גוסטאב, רוצה קלפים? " גיאורג שאל, נלהב.
הוא הוציא מתיקו חפיסת קלפים קטנה ופרס אותה על המגש מולו.
בינתיים, במושב שבצידו השני של המטוס, ישבו ביל וטום, חושבים עם עצמם ושומעים מוזיקה.
'חמודה הבקס הזאת... מעניין איך היא תראה בלי בגדים !!' טום חשב מייד את מה שהוא רגיל לחשוב, אבל מיהר למחוק את המחשבה.
הוא לא רצה ש"הקשר" שלו עם בקס יתקדם לכיוונים מיניים. הוא הרגיש איתה אחרת.
"נוסעים יקרים, כאן הקברניט. אנו מתכוננים לקראת הנחיתה. הינכם מתבקשים להישאר ישובים ולהדק חגורות. הגעה משוערת ב-17:35. אנו מודים שבחרתם לטוס עם British Airways ומקווים שתחזרו לטוס איתנו שוב. תודה ושבוע טוב. " נשמע קול הטייס ברמקולים ונוסעים מתהליכים פה ושם הלוך ושוב במסדרון למקומותיהם.
המטוס נחת כמשוער בנמל התעופה בברלין, והבנים יצאו ממנו מתרווחים ומתמתחים, שמחים שהחוויה נגמרה.
"תודה לאל!! דיוויד, אתה מוכן להסביר לי למה אנחנו לא לוקחים את האוטובוס?! אתה יודע שאני שונא טיסות... " ביל פרס את ידיו לצדדים והצביע על דיוויד, שהיה מרוכז בלדבר בטלפון, כהרגלו.
"טוב, ביל, כי זה יותר חסכוני. לא צריך לשלם על דלק כל כמה שעות. ואתה יודע שאנחנו משתמשים באוטובוס רק במסע הופעות! אז דיי להתלונן. " דיוויד הניח את ידו על הטלפון בכדי שיוכל לענות לביל, ומייד חזר לשיחה.
"למה, ביל, למה?! עכשיו בגללך דיוויד יבטל את כל הטיסות ואנחנו ניסע באוטובוס. איך אני אשיג דיילות?! " טום התבכיין.
"אתה תמיד יכול להחליף את הדיילות בגוסטי. אני בטוח שהוא ישמח! " צחק גיאורג.
"אחחחחחח!! " הוא צרח ושפשף את עורפו מהמכות ההגונות שקיבל מטום וגוסטב.
"מטומטמים... " ביל גיחך לעצמו בעודו בוהה במתרחש.
***
לונדון, שבוע אחרי.
"דיי.. אני לא מאמינה שלא סיפרת לי! א-ת התנשקת עם פאקינג ב-י-ל ק-א-ו-ל-י-ץ!! " בקס צרחה בקולי קולות, בעודה הולכת עם לי לבית הספר.
"רבקה!! " לי נזפה בה, עם חיוך קטן.
"מה?! אני אומרת את האמת... ההורים שלי חינכו אותי לא לשקר, " בקס התחכמה.
"בסדר, בסדר.. אבל בבקשה, שזה יישאר בינינו! " לי ביקשה ממנה במבטה המתחנן,
"אוקי.. מבטיחה. את יודעת שאת יכולה לסמוך עליי.. " בקס קרצה לה ורצה לכיוון שערי בית הספר.
"כאילו ברור שאני כאילו יכולה לסמוך עלייה.. דהה! " לי צחקה בינה לבין עצמה ורצה אחרי בקס, מנסה לעקוב אחרי הקצב המהיר שלה.
"היי בנות! " טימי עצר אותן ממש בכניסה לכיתה עם חיוכו הקורן מתמיד.
"מה יש?! על מה החיוכים? מרוח לי שוקולד על הפה??! " בקס נבהלה מעצמה והחלה למרוח את שרוול חולצתה על כל הפרצוף.
"לא לא.. סתם חיוך של בוקר! " טימי הוסיף מחויך.
"כמה נחמד... טוב, בואו נכנס לפני שיירשמו לנו עוד איחור. זאת תהיה הפעם השביעית החודש! " לי הקפיצה את תיקה על גבה, מנסה לגרום לכובד להרגיש יותר... 'קליל', והתקדמה לכיוון השולחן הקבוע שלה, ליד, איך לא – בקס, שהגיעה מייד אחריה וזרקה את תיקה על השולחן בפראות.
"-ואז הוא חיבק אותי!! אני אומרת לכן... הבנאדם פשוט חולה לי על התחת! " קולה של טיפאני נשמע כמה שולחנות מאחור.
"אוי לא! רק לא זה.... אם היא תמשיך עם כל השקרים האלה, אני אומרת לכם, מישהו יצטרך לבוא לחתוך לה את האף עם מזמרה! " בקס אחזה בראשה ועצמה את עיניה. קולה הצייצני של טיפאני יכול להוציא כת שלמה של היפים מדעתה.
"מה, וויליאמס? יש בעיות? את מקנאה או שרק נדמה לי? " טיפאני התקרבה אל השלישייה בשחצנות,
"לא, טיפאני. אני ממש לא מקנאה. בטח ובטח שלא בך! " בקס הצביעה עלייה בזלזול.
"אז אני מניחה שלא שמעתם.. " טיפאני חייכה חיוך ערמומי ושיחקה עם ציפורניה,
"שמענו מה? שעוד פעם נמרחת על התיאומים? תאמיני לי, אנחנו שומעים את זה יותר מדי לטעמי. " בקס החזירה לה באותו טון מזלזל.
"אוו.. לא, וויליאמס. את לא אמרת את זה! " טיפאני האדימה. אף אחד, אף פעם לא העז להתחצף אליה. חוץ מבקס.
"או-יה! קאט פייט!! " צרח טימי מאושר,
"טימי, פשוט תסתום... אתה ממש לא עוזר. " לי קטעה אותו עם ידיה.
"הו.. אמרתי ועוד איך. כנראה שאת צריכה בדיקת שמיעה, חמודה שלי. " בקס התקרבה אליה והרימה את האצבע אל מול עיניה.
"כלבה! " טיפאני צרחה ומשכה בקוקו המהודק של בקס.
"זונה! רדי ממני! " בקס צרחה חזרה.
"גאד... זה כל כך לא טוב.. " לי מלמלה והנידה את ראשה לשלילה.
ריבים כאלה קרו לפחות פעמיים בשבוע, ובדרך כלל זה 'נגמר בבכי'.
"תני לי לומר לך משהו, עלוקה שחצנית ומפונקת.. " בקס החזיקה את טיפאני, שבאותו הרגע נראתה מפוחדת מתמיד, בחולצתה והצליחה להרים אותה מילימטרים אחדים מהרצפה.
"אוו..... נשמעו קריאות מסביב מהקהל שהתאסף.
"אנחנו" היא אמרה והצביעה על טימי ולי שעמדו בצד, " בילינו את סוף השבוע עם הלהקה, ואוהו.. כמה שהם התלוננו שאת חפרת להם בשכל! הם הזמינו אותנו למועדון אחרי ההופעה, ולארוחת בוקר, ואפילו חיכינו איתם לטיסה! " היא חייכה מאושר, מרפה לאט מחולצתה של טיפאני.
"את משקרת. אני הייתי איתם אחרי הופעה! " טיפאני סידרה את חולצתה. דמעות עמדו בעיניה.
"אני לא משקרת. תשאלי את לי, היא התנשקה עם ביל! " בקס צעקה בלי לחשוב פעמיים ומייד כיסתה את פיה. 'פאק, זאת הייתה טעות.. ' היא חשבה לעצמה והפנתה את מבטה ללי, שעמדה המומה עם תיק על הגב,מוכנה ומזומנה לפתוח בריצה אל מחוץ לשערי בית הספר.
*****
פרק קצת הזוי... ><"
מקווה שנהניתם :}
התגיבו? 33>
Tommy.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
