לקחו לי רק יומיים להעלות את הפרק. יש שיפור, לא כך? ^^
הבעיה היא שהפרק קצת קצר הפעם..
רק עמוד וקצת בוורד. מצטערת, אבל רציתי את הסוף של הפרק בנקודה הספציפית הזאת.
מממ.. רציתי לדסקס על עוד משהו... זה קצת ברח לי.. הו..
אה! כן! משהו שצץ בחלון תגובות שלמטה.. - בנות, אתן לא חייבות שיהיה לכן בלוג בשביל להגיב. ^^"
זה בסדר גם אם תגיבו בלי משתמש.. [לא רמזתי כלום. ><] חח.. ברצינות, תגיבו רק אם אתן רוצות, אף-אחד לא מכריח,
אבל אם כן בא לכן, אתן לא חייבות לפתוח משתמש.
ו.. עוד משהו - יש את המייל שלי באחת הרשימות, והמסן לאלו שממש מתעקשות.
אתן מוזמנות לכתוב הערות, הארות, תגובות או כל דבר אחר - בכל זמן שמתחשק לכן. מותר לכן גם לכתוב לי בלי סיבה מוגדרת.. :)
אני אוהבת לקבל מיילים. 
טוב, עכשיו סיימנו עם החפירה, וניגש לפרק ;
פרק 39 :
"נו, באמת! איך יכול להיות שניצחת, אם אני ניצחתי?! " רטנה בקס ורקעה ברגליה.
"כי את לא ניצחת! אני ניצחתי! " צעק טום וניפח את חזהו. פניו עטו הבעה חמוצה והוא שילב את ידיו בזעף.
"ראש תמנון! " סיננה בקס והפנתה אל טום את גבה.
"שמעתי את זה! " צעק לה טום בחזרה וניסה לחשוב על שם הוגן כתגובה, "ראש קצפת! "
"מה רע בראש קצפת? " שאלה בקס בבלבול וגלגלה את עיניה.
"מה רע בראש תמנון?! " שאג טום.
"זה תמנון, טום! "
"אז מה?! אני אוהב תמנונים!! " רטן והתיישב בכבדות על הכיסא ליד דיוויד, שצפה בריב של השניים מרותק לגמרי.
"מישהו מוכן להסביר לי, מה קורה כאן לכל הרוחות?! " ייבב גוסטב בייאוש ואחז בראשו. בקס הסתובבה חצי סיבוב לכיוונו עד שעיניה הצליחו לקלוט אותו ואמרה, "התערבנו. התערבנו על מי שמשיג סטוץ ללילה. החלטנו שבבוקר, אחרי שנדע מי הוא המנצח, נלך אליך ואתה תהיה זה שיקבע מה המפסיד צריך לעשות. כל מה שאני זוכרת בינתיים זה ששתיתי הרבה, כלומר, יותר מדי, וקמתי בבוקר עם הנגאובר ובחור במיטה. " היא עצרה לרגע ונאנחה בכבדות, "מה שאני מנסה לומר פה, זה – א. או שמישהו ממש מפחד מרעמים, או, ב. השגתי סטוץ וניצחתי! " קבעה בחיוך מלא גאווה.
"שטויות! " טום צעק וקם בפתאומיות, "אני בוחר באפשרות הראשונה. " הוא גיחך, "א..ני זוכר ש... שתיתי! שנינו שתינו. ו.. טיפאני! " הוא צעק, "אני זוכר שרקדתי עם טיפאני! "
"איך היא הגיעה לשם? " בקס אמרה בזלזול. "היא.. היא אמרה שהיא מגיעה להופעה האחרונה, היא הייתה באותו מועדון במקרה. זאת הייתה היא במקלחת! " אמר בהתלהבות, למרות שאף אחד מהסובבים לא הבין במה מדובר, ואף כמה זוגות עיניים ננעצו בעורפו בחשדנות.
"רק רגע, רק רגע, " גוסטב עצר את שרשרת המעשים שהוזכרו בדקות האחרונות, קלט הכל ומייד המשיך, "אם לאחד מכם יש הוכחה ל.. מה שעבר עליו בלילה האחרון, השני, או השנייה – מפסיד. " אמר ונקש עם אצבעו על רקתו. טום ובקס נראו מאושרים מתמיד.
"אבל אם לשניכם יש הוכחות, זה אומר שטכנית, שניכם הפסדתם. " גוסטב הוסיף והבעת האושר הפכה בין-רגע לחמוצה ונרגזת, "מצד שני, מאחר וההתערבות שלכם הייתה על זה שמשיג סטוץ, ולא על זה שמשיג סטוץ ראשון, שניכם גם ניצחתם. " גוסטב סיים את דבריו בחיוך על שהצליח לערער את מחשבותיהם של השניים.
"יש לי הוכחה! " הם קפצו ובלי לחשוב פעמיים, כל אחד מהם תפס באחת מזרועותיו של גוסטב ומשך אותו אל המעלית. 'אני מניח שאין לי את הזכות להתנגד.. ' גוסטב חשב לעצמו והעביר את מבטו הממורמר מטום לבקס וחזרה.
הדלתות נפתחו והשלושה התהלכו במהירות לאורך המסדרון, "אתה תראה, גוסטב, הוא ישן על המיטה. ואם הוא לא ישן, הוא מתקלח. אבל בכל אופן, הבחור הזה שאני אפילו לא יודעת את שמו, נמצא עדיין בתוך החדר כי אני בטוחה ב-99 אחוז שנעלתי את הדלת כשיצאתי. " רבקה מלמלה במהירות.
"לא, לא, לא ולא! הבחור ההוא בטח קפץ מהחלון! כשיצאתי מהחדר, הבחורה ההיא, שלפי דעתי שמה הוא טיפאני, " טום חייך אל בקס בגאווה, כאילו שהעובדה שהוא יודע, כביכול, את שמה של הבחורה איתה שכב מעניקה לו נקודות זכות. "עוד הייתה במקלחת. ואני בטוח במאה אחוזים שנעלתי את הדלת! " הוא הרצין.
השלושה התקדמו בצעדים אחידים עד שהגיעו אל אחת הדלתות שבקצה המסדרון ונעמדו מולה.
בלי כל התראה מוקדמת, טום ובקס אחזו יחד בידית, סובבה אותה ופתחו את הדלת בחזקה. "נקודה אחת ירדה, הדלת לא נעולה.. " גוסטב לחש לעצמו וגיחך בשקט.
"רואה?! יש בחור על ה... מיטה.. " רבקה הרגישה שלבה צונח מטה. היא קפצה על המיטה בניסיון למצוא את הגופה שהוטלה עליה קודם. "איפה לעזאזל הבחור של המיטה?! הוא היה פה קודם! רבע שעה קודם לכן, אני בטוחה! ראיתי! " היא ייבבה וזרקה את המצעים החדשים ברחבי החדר.
"הא! מי הולך להפסיד עכשיו? " טום אמר בטון מתגרה והתקדם באיטיות אל דלת השירותים, "אתה תראה, גוסטב, היא במקלחת. שמעתי, כלומר ביל שמע, את המים זורמים לפני שירדנו למטה. כדאי שתחשוב על משימה הולמת למפסידה. " הוא חייך, אחז בידית ופתח את הדלת.
לא צרחה של בחורה עירומה ולא קולות של מים זורמים נשמעו מתוך החדרון הצפוף. טום בהה בתדהמה בחלל הריק, בוילון שהוסט אל הקיר וברצפה הרטובה.
הוא סגר את דלת השירותים וסקר את חדר השינה מחדש ; מיטה שמצעיה פזורים בכל פינה, נעלי בית לבנות, מזוודה שחורה וגדולה, של ביל כנראה, מזוודה צהובה גדולה ופתוחה לרווחה, שמתוכה ניתן היה לראות בסך הכל כמות נכבדת של כובעים מוסדרים בקפידה וכמה חגורות עור חומות.
הוא ראה לפתע משהו לבן מציץ מפינת החדר, זו שמצידה השני של המיטה. הוא התקדם באיטיות והרים מהרצפה טוניקה לבנה משוחררת ומעוטרת בפרחים אדומים וכתומים.
כל הרגעים מהלילה הקודם הכו בו לפתע. הוא הרים את ראשו ותלה זוג עיניים נואשות בבקס, שבדיוק הסתכלה על המזוודה הפתוחה והחזירה את מבטה אליו.
"אוי לי. "
המשך מטומטם לפרק מטומטם. כמו שצריך. 
טוב, הייתי שמחה להמשיך לחפור לכן, אבל כל מה שיש לי זה רק עוד שיר.
מומלץ ביותר - prince - purple rain
נכון, הבחור לא לגמרי שפוי, אבל השיר הזה הוא אחד האהובים עליי. שיר מדהים, אני בטוחה שחלק מכן יאהב אותו.
[בלי שום קשר, הפריטה בשיר הזה ממש מגניבה. סולו גיטרה מגניב. 
] הייתי רוצה לשמוע את דעתכן עליו.
ובזה סיימתי את עבודתי להיום, נתראה בהמשך השבוע, אני מקווה.
תשמרו על עצמכן! 
3>
תומי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
