אוקיי, על ההתחלה, כמה דברים ;
1. כפי שרובכם שמתם לב, יש עיצוב חדשדש :P
ואיתו גם פינת קבועים חדשה... יש מתנדבים? D:
2. מישהו מעוניין להחליף לינקים?? XD
פרק 13 !!
איזו התרגשות..! XP
טוב, קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות D: ;
פרק 13 :
"טום... טום! טום!! " נשמעו צעקות ברחבי המסדרון.
"אין תגובה... " טום מילמל מבעד לדלת חדרו שמספר רגעים אחרי נפתחה בבעיטה.
"טום! אתה לא נורמאלי! קום מהמיטה ולך להתארגן, יש לנו ראיון עוד חצי שעה! " ביל נעמד באמצע החדר, לבוש ומאורגן עד השיערה האחרונה, והתחיל לחלק פקודות.
"בסדר אמא... אני קם.. " טום ענה לו בזלזול והעיף את השמיכה מעליו.
הוא קם מהמיטה, הוציא זוג מכנסיים וחולצה רחבה מהארון ונכנס לשירותים.
"אידיוט.. " ביל השליך לעברו זוג תחתונים שמצא על הריצפה ויצא מהחדר.
הוא ירד אל המטבח והכין לעצמו כוס קפה, עד שאימו הגיעה.
"איך ישנת? " ביל שאל אותה והשתדל שלא לצחוק למראה שיערה הפרוע.
"אל תשאל... הלך לי הגב. גורדון בכלל מתפתל מכאבים! " היא נאנחה בעצב ותמכה בגבה.
ביל הצביע עליה ופרץ בצחוק מתגלגל.
"מה קרה? משהו לא בסדר? " היא שאלה אותו מופתעת.
"ל-לא.. את ה-היית צריכה לראות א-איך מצאנו אתכם כש-כשחזרנו.. " הוא הצליח להשחיל כמה מילים, עדיין צוחק בקול,
"התקפלתם אחד על שני.. על הספה.. זה היה מחזה פשוט קורע! אני חושבת שטום צילם כמה תמונות.. " הוא נרגע במקצת וגירד בעורפו.
"מצחיק מאוד! שבועיים וחצי שלא ראית את אמא שלך וזאת קבלת הפנים הגדולה שחיכיתי לה?! כמה חבל... " היא עטתה הבעה נעלבת והלכה להתיישב על ספת העור הלבנה בסלון.
"לא, אמא.. אני מצטער. התגעגעתי אלייך מאוד! " הוא התקרב אליה וחיבק אותה חיבוק אוהב.
"גם אני התגעגעתי אלייך ילד שלי. " היא חייכה אליו ונשקה למצחו.
"ביל!! דיויד הגיע! הולכים! " טום צעק במורד המדרגות, מסדר את הכובע.
"היי אמא.. ביי אמא.. " הוא נופף לאימו לשלום וגרר את ביל אחריו לוואן שעמד וציפצף בחוץ.
"ביי יפים שלי. תהנו!.. " היא נופפה להם בחזרה.
"כן בטח.. נחגוג! " ביל אמר בציניות וסגר אחריו את הדלת.
הראיון עבר לאט, עם אותן שאלות שהיו כבר חלק מסדר היום-יום של הארבעה כמו ;
"גוסטאב, גיאורג, לא מפריע לכם שרוב תשומת הלב של המעריצים מופנית אל טום וביל?" ,
"ביל, האם השמועות שאתה יצאת מהארון נכונות? " וכל אותן שאלות שלא היססו לחזור על עצמן.
כמובן שהתשובות לשאלות לא השתנו בשבועיים האחרונים, אותן תשובות לאותן שאלות.
אחרי הראיון, הבנים החליטו ללכת לאולפן ולנסות להקליט כמה שירים חדשים שביל שירבט.
בלי לשאול יותר מדי שאלות, הם נכנסו לוואן שוב, ונסעו לאולפן.
ביל הוציא מתיקו את המחברת העבה והקרועה שלו והתחיל לשנן את המילים של השירים האחרונים שכתב.
"הגענו! " דיויד קרא מהמושב הקדמי ויצא לפתוח לבנים את הדלת.
"ביל.. אפשר לדעת מה אתה עושה שם? " גיאורג שאל וניסה להציץ אל תוך מחברתו של ביל, אך ללא הצלחה.
"אני...? לא עושה כלום. יאללה, צא! " ביל הביט בו במבט תמים ובעט בישבנו החוצה.
"טום, אתה בא? " הוא הציץ בחזרה אל תוך הוואן, מעיר את טום ממחשבותיו.
"א..אני בא. " טום ניער את ראשו ויצא החוצה.
"מה קורה? רוצה לספר לי משהו? " ביל שאל אותו במבט דואג.
"ביל, אל תדאג לי, לך תשנן את השיר שלך. אני לא רוצה שתתעסק בי במקום בזה.. " טום חייך אליו וצחקק קצת, מנסה להוכיח שהוא אכן בסדר.
"מה שתגיד.. " ביל משך בכתפיו ורץ בכוונה להדביק את הקצב עם דיוויד.
הפרצוף השמח במהרה חלף מפניו של טום.
הוא לא ידע למה, אבל הרגיש ממש רע.
הם נכנסו לאולפן, כל אחד התיישב במקומו, והם התחילו לנגן.
הלחן שטום עבד עליו שבועיים בשביל השיר של ביל זרם מצוין.
הוא יצא רגוע, שקט, והתחבר למילים בצורה שלא תיאמן. אפשר היה לראות שיש קשר מסוים בין השניים. למרות שמבחוץ הם היו כמו שחור ולבן.
השיר נגמר, וכך גם כוחותיו של טום.
הוא הניח את הגיטרה עם גבה אל הקיר, מתנועע ומתרועע לצדדים, חסר כל שיווי משקל.
הוא התיישב על הרצפה, מחזיק בראשו בחוזקה.
לפתע נשמעה זעקה, "טווום ! "
ראייתו הפכה מטושטשת והוא נפל ארצה.
אוי... יצא קצת קצר.. ><"
מצטערת, לא היה לי מספיק זמן בשביל לכתוב עוד,
ורציתי להשאיר את המתח בנקודה הזאת! ^^'
טוב, עכשיו בנוגע לפוסט פריקה ההוא שכתבתי אתמול,
סביר להניח שבשלב מסוים הוא ימחק,
אבל לא בינתיים.
אז... תירשמו ותתרשמו.. ;]
33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
