בלוג של הומו גאה, קפצו לי.

איך גילתי שאני הומו? זה העסיק כ"כ הרבה אנשים שהיו קרובים אלי, משפחה, חברים, והנה אני יספר גם לכם, הייתי בחור רגיל, בתיכון היו לי המון בחורות, כל שני וחמישי בחורה אחרת, ולמה? כי כל פעם שהייתי עם בחורה היא פשוט לא עשתה לי את זה, לא הייתה התלהבות, התנשקתי, שכבתי, עשיתי המון דברים. לא הבנתי מה לא בסדר איתי, חברים שלי היו קוראים לי "שפיץ" "הגוקר", אחד כזה שלא מתאהב בבחורות, דופק זורק, ולא אהבתי את זה את התווית הזו, בכיתה י"ב היו שלל בנות שרצו לצאת איתי, אך אני לא עשיתי דבר, לא הייתי בנוי לקשר, ידעתי שאותה בחורה שתהייה איתי תהייה מסכנה, כי זה לא יהיה רציני.

בתחילה אמרתי לעצמי, מייקל זה טבעי, אתה בשיא הבגריות עכשיו הדבר האחרון שאתה עכשיו יכול לחשוב עליו זה למה אתה לא נמשך לבחורות, קראתי כל מיני מהמרים, שגברים שהם מתעסקים במשהו החשק המיני שלהם יורד, האמנתי איכשהו בכתבה הזו עד הצבא.

התגייסתי לצבא כמו כל בחור צעיר בן 18, עם המון חששות, המון פחד מהתחלה חדשה, אני חושב שזאת הייתה התקופה הכי טובה בחיים שלי, כי בעצם הבנתי מי אני.

הייתי בגולני, לעשות הכל עם האנשים שלך, לאכול איתם לישון איתם לצחוק איתם, משפחה חדשה, חלק מהמשפחה הזאת, הייה את דור, דור הייה הומו מוצהר, כולם ידעו שהוא הומו, וגם אני, הסתכלתי עליו הרבה, כל הזמן אמרתי לעצמי אני מסתכל עליו בגלל שהוא שונה, בגלל שהוא לא אוהב בחורות, התביישתי מלפנות אליו, מלדבר איתו, זה הייה לי דיי מוזר, יום אחד לא הרגשתי טוב והיינו באמצע תרגיל בשדה,ונשארתי מאחור, לא יכולתי לנשום, כאב לי כל הגוף, ודור נשא אותי על הכתפיים שלו קילומטרים שלמים, הייתי בהלם שהוא נושא אותי. אני לא זוכר מה קרה באותו זמן כי התעלפתי ולמחרת קמתי בבית חולים, ניתוח פנדציט. למחרת כל הגדוד בא לבקר, ודור לא הגיע, אמרו שהוא קיבל גיימלים בגלל שנתפס לו כל הגב והצוואר, ושהחברה הלכו, התקשרתי לדור, אמרתי לו תודה, ושאני אשמח עם הוא יבקר אותי אחרי יומיים הוא הופיע בבית חולים. ישב לידי וצחקנו, ראיתי בו כחבר טוב שעזר לי בשעת צרה. התחברנו נהיינו חברים טובים, אחרי זמן מה שיחררו אותנו לשבוע לבית, וההורים שלי היו בהולנד, והוא הזמין אותי לביתו, הרגשתי כמו בן בית אצלו, התחלתי להסתכל עליו מכף רגל עד ראש, הוא כ"כ עניין אותי. ולא קיבלתי את זה שאני נמשך אליו, חשבתי לעצמי אני מתנהג ככה בגלל שהוא הומו, באותו ערב, ישבתי ואמרתי לו מה שאני מרגיש אליו, שאני מרגיש מוזר, והוא בלי לחשוב פעמים אמר לי את הדבר הבא, זמן יעשה את שלו, וקם. הרגשתי צורך לעשות משהו, אני צריך תשובות עכשיו. קמתי ונישקתי אותו. זה הייה מאוד מוזר, אבל הרגשה כ"כ נכונה, ואמרתי לו בוא ננסה להיות יחד, אני רוצה לראות עם אני באמת הומו, הוא הסכים, שסיימנו את השירות הצבאי יחד, היינו בני 21, 3 שנים סבלנו זה את זה, מאוהבים אחד בשני כמו שצריך, ההורים יודעים, החברים(זה כבר סיפור אחר), כיום? אנחנו 4 שנים יחד. ואני מתגאה במה שאני.

אני חייב להגיד שהמון אנשים ששומעים את המילה הומו נרטעים, וואיי שלא יתאהב בי, מה הוא דורש בולבול? סה"כ גם הומו הוא בן אדם, ואני מוכן להשים כסף, שיש הומואים שיותר טובים אפילו מסטרייטים ויש כאלו שלא. אנחנו סה"כ בני אדם, וכולנו נוטים לאוהב, עם זה אותו מין או מין שונה, כולנו בסוף נמות, כולנו חייבים לחוות את אהבתנו, להרגיש את העוצמה, את הרגש שהיא יכולה להביא, ובעיקר את האושר שהיא יכולה להעריף על הבן אדם.

אני איבדתי המון חברים, חברים שהיו איתי מהגן, חברים לחיים, שלא קיבלו שהחבר שלהם הומו, שלא קיבלו את העובדה, שאני סה"כ רוצה אהבה, מזה משנה עם זה גבר או אישה, או איזה איבר מין יש להם מתחת, גם אני צריך להרגיש נאהב. וזה לא בושה לומר זאת. זה בערך הסיפור, כיף לי לספר אותו ולהעביר אותו הלאה. ואתם אנשים, אל תשפטו אדם לפי המניות שלו, אלא לפי תכונותיו הפנימיות. זה שיעור חשוב בשביל כולכם.

ותודה על התגובות החמות לכל מי שכתב בפוסט הקודם, זה באמת הייה כיף לקרוא את זה.

שבת שלום, והמון אהבה.

מייקל.