אופנוע
הרוח מבדרת את השיער אחרי הרבה זמן שנשאר במצב מנוחה
רק אני והוא
והדרך של גבעתיים
מחבקת חזק
צועקת
הפחד והאנדרנלין מתערבבים
ומרגישה טוב כלכך
"כבר סיפרתי לך שפעם מישי נפלה לא מהאופנוע?" צועק ורק אני שומעת
"תתעסק בלנהוג ולא בלספר סיפורים" צחקתי והתבוננתי בדרכים המעוקלות
בבניינים הישנים ליד החדשים
והנה איפה שהוא גר
מוזר להיות כלכך קרובה אליו ועדיין כלכך רחוקה
האם חומת השתיקה תפריד ביננו תמיד?
מלאת חיוך וסוג של אושר
אושר חופשי חסר מעצורים
ממש כמו האופנוע
אני חייבת להודות..קצת פחדתי שיקרה משו
ועם זאת הרגשתי בטוחה ביותר
מחבקת חזק
ומרגישה טוב כלכך
קניון
רק אני והוא
ושוקו של ארומה
וגם קפה ועוגת שקדים
יושבים ומדברים על החיים
פוסק שאני בנאדם רציני שלא מפסיק לצחוק
פוסקת שהוא בנאדם טוב ושלא ינסה להרוס עצמו.
מנסים לכתוב סיפור
אני נכנסת עמוק מדי
והוא לא מוכן לקפוץ פנימה
מצייר לי ציור
ינשוף וינשופה
ואדם על גג חולם על שחפים ובחורה עם שיער כחול
וכל זה בחוף הים
"יש לך משו עם ציפורים וים" הערתי
"אני אוהב ים" השיב והמשיך הלאה.
סיפור ללא כאב
האם יש דבר כזה?
אני אמרתי שסיפור ללא כאב לא מעניין
והוא אומר שהסיפורים שלו נטולי כאב
אז הכאבתי לו
להראות שהסיפור שלו מלא כאב
כאב של אדם שרק רוצה להיות שונה בעולם שכולם נראים אותו דבר
כאב של אדם שחי חיים מושלמים ורק מחפש משו להרוס
מוסכמה להפריך
בחורה לשבור
"פעם הייתי מופרע וילדותי
והיו לי חיים טובים
וגם למניאקים יש חיים טובים ומלאים תהפוכות
היה מעניין"
הקטע שהמעשייה אף פעם לא נגמרת שם
אחרי כמה זמן הקארמה מתנקמת במניאקים
אבל אין לו מה לדאוג
הוא לא מניאק
כמה שירצה
חוצמזה שאני לא אוהבת מניאקים.
גלידה
רק אני והוא
ופסיפלורה קפואה
מתכננים את העתיד הלא נודע
משתמשים במילים גבוהות חסרות משמעות
ושמחים
פשוט שמחים :].
הנגן מנגן ברנדומליות שמאבדת שירים
והנה השיר ששלח לי באחד מימי השביתה השמחים
אותו יום שדיברנו כלכך הרבה שהלכתי לישון עם צאת החמה
וצביטה בלב נוצרת
מתגעגעת קצת...אבל לא בטוחה למי
כל כך הרבה שקרים
וזיכרון קצר לדברים רעים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
