ואולי זה סתם
הזיה
אולי אני אתעורר מהחלום המבהיל הזה
איך חדרת לי לחיים שוב
והפכת אותי שוב
והערת אותי
שוב
אולי פשוט הייתי צריכה את הפעם השלישית כדי להבין
כי 3 זה המספר שלי
ואולי אתה התגעגעת אליי שוב
וזה מצחיק שכבר עברה שנה
אבל בתוכו שום דבר לא השתנה
אחרי כל כך הרבה זמן
זה עוד אתה
באמת חשבתי על זה
השתניתי כלכך בשנה האחרונה
ואיכשו חזרתי שוב לנקודת ההתחלה
אחרי כל מה שעבר עליי השנה כנראה הבנתי
שככה הכי טוב
ואני יודעת שלא
ואפילו אני שוב מחכה לטלפונים שלך
נמאס לי מהשוב הזה
כשכבר היכרתי כמה אנשים
הכי עניין אותי לראות אם הם דומים
או לא דומים לך
אם בלעדיך אז עדיף לבד
כי בלעדייך זה עצוב עם כל אחד
כי אני יודעת שזה לא אתה
וכל פעם מחדש אני מבינה שאין כמוך
אין מישו שיכיל את כל אותם הדברים כמו שאתה יודע
כמו שאני רוצה
מרוב הרומנטיות אני נראית לידך אפילו קצת צינית
מפחדת שוב ליפול לאותה מלכודת
מפחדת שיימאס לי מהר מדי
מפחדת שלא יימאס כלל
יש דברים שברגע שאני מדמיינת אותם בעיני רוחי
שברגע חושבת ורוצה
אני יודעת שהם לא יקרו
אבל איתך
אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב
או להרגיש
ואני יודעת שאנחנו נהיה בכל מקרה
והלילות לא נגמרים
שעות תקועות במחוגים
קשה לי לקום בבוקר
תמיד היה לי קשה לקום
אבל זה היה יותר מהבחינה של להתעורר
עכשיו פשוט קשה לי לקום פיזית מהמיטה
להתנתק מהבועה שלי ולפרוץ לתוך עוד יום קולני
אני מתה שהשבוע הזה ייגמר כבר
מעבירה אותו בזוטות
בטלפונים חסרי חשיבות ובמעשים חסרי תכלית
לפעמים פשוט בא לי להגיע לתחתית
שתבוא ותוציא
ותחבק אותי חזק חזק
ואז אני מבינה שהדרך ארוכה מדי
כמו נ צ ח בטח גם כואב לך
געגועים הם גם הילדים שלך
לפחות חזרתי לשמוע רוק נורמלי
וכל האולי הזה
איתך הם תמיד מתבטלים
אבל מה יקרה
הפעם?