רק אני והוא היום

זה היום שלנו

או יותר נכון..כבר חצי יום

ושוב לחזור לכל אותם המקומות שהייתי בהם עם אחרים

                                                                  אחרים שריגשו אותי

                                                                  אחרים שהצחיקו אותי

                                                                  אחרים שפגעו בי

אני יודעת שיהיה רק כיף

ושליום אחד הוא יחזור להיות רק שלי

אבל כלכך מפחידה אותי המחשבה שאני שוב מפזרת אותו בכל אזורי החיים שלי

ושפתאום

כשיעלם

כל פינה תזכיר לי אותו

ותגרום לי להתגעגע כמו שלא התגעגעתי הרבה זמן

אנחנו ההוכחה שיש כזה דבר ידידות בין בנים לבנות

בעיקר אפשר לראות את זה אצלי, כי לי אין דבר אחר

[ושלא תטעו לרגע..אני אוהבת את זה]

ופתאום קו הגמר נראה כלכך קרוב

                              כלכך מוחשי

ולמרות שאני איתו אני כבר מתגעגעת

הוא בין החברים הטובים שלי

לא יודעת אם הוא יודע

ואם אני ככה גם בשבילו

אבל לילה בלעדיו זה לילה נטול חלומות

ואני שונאת לילות כאלה

והוא אחד האנשים שאני יוצאת איתו הכי אני

בכל השטויות שלי

ובכל העומק

הבטן נתפסת

הראש כבר מתכנן

והרגש מפחד

שכל זה לא יהיה

אגב..

בסוף זה באמת לא היה

ידעתי