יותר לא אקפוץ למשמע הברות שמך
או המקום בו אתה גר
או איפה שהכרנו
או איפה שראיתי אותך בפעם האחרונה
יותר לא אחשוב עלייך כשאדבר עם חברייך
או אחשוב אם הטיפש שהם מדברים עליו זה אתה
למרות שרוב הסיכויים שזה נכון
תראה לאיזה מצב הגעת...
יותר לא אשקע במחשבות של מה היה קורה אם..
ולא אכחיש שזה לא היה מחזיק יותר מדי זמן
יותר לא אשקע במחשבות אם זה אמיתי
אם אתה אמיתי
או באמת שקר
יותר לא ארחם עלייך
לא אשמע שירים ואצמיד אותם לסיפור חייך
איך הפסדת יותר מדי בשביל כלום
איך עבדת על כולם ובעיקר על עצמך
יותר לא אהרהר בשעה שאעבור על שמך בטלפון
או אקפוץ למשמע קריאה מאמצעי התקשורת שמקיפים אותי ואותך
אבל לא אותנו
יותר לא אתלבט או ליצור קשר
כי מצד אחד צריך לעשות מה שמרגישים
ומצד שני..אולי לא?
יותר לא אכתוב כמה אתה פוץ
כמה פגעת בי וכמה שכחתי
כמה בכל זאת אני לא רוצה לפגוע
יותר לא אחלום
אם שואלים אני עונה
הכל בסדר כבר נרגע
ובטח אתה יודע את האמת
געגועים הם הילדים שלך
"את הולכת לכנס עיתונאות..את מתאימה לזה..!"
איזו תחושת אושר זרמה לי בגוף באותו הרגע =]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
