"בואי אני אספר לך משהו עליה"

היא אומרת

 "היא אחת הילדות היותר מוכשרות וחכמות שיש, אבל יש לה בעיה אחת ושמה בעיה חברתית

היא מעדיפה את החברים על המחברות והספרים"

 מעין וויק אפ קול ובעצם הכותרת של המשבר האחרון

לימודים

אני לא בנאדם שבוכה

אני לא בנאדם שנשבר או מרים ידיים

אבל ביומיים האחרונים המועקה קיבלה ידיים

והיא לא מפסיקה להכאיב לי 

בבטן או בלב ויוצרת חור ענק פעור לרווחה

שואב לתוכו כל מה שבסביבה

אני לא בנאדם כעוס

אני לא בנאדם רועם או מתוסכל

אבל ביומיים האחרונים הזעם לקח את המיקרופון בכוח ונתתי לו ביטוי

אותו זעם שהדחקתי זמן רב

שפעם נרגע בעזרת סיגריות או עימות פיזי מצחיק

כבר לא קיבל כדור הרגעה יותר מדי זמן ורק צווח לכל כיוון

תנו לי לחיות

רואים בנו כמכונות שרק צורכות חומר

לא ילדים או חלילה בני אדם

לא אנשים בעלי חיים שרוצים לראות עוד משהו חוץ

מדפים מסוכמים בהיסטוריה או

נוסחאות מסובכות במתמטיקה

לא אוהבת את המונח הישרדות

בשבילי היא לא יותר מתוכניות טלוויזיה

הישרדות זה התפשרות על בינוניות

                  התפשרות על החיים כמו שהם צריכים להראות

                  התפשרות על לא להיות מצויין.

מרגישה כמו עכבר מעבדה

מותחים את הגבולות

את היכולת

את הסבלנות

לראות מתי נשבר

מתי נוותר על מה שפעם נקראו חיים

44 שעות בחמש ימים ועוד הפלות על יום שישי

את היום הכי נחוץ לקחו לי

כל יום עד לפחות שלוש בבית ספר

אין יותר כואב מלראות אנשים משתחררים הביתה ב12

אין קנאה יותר שורפת מזו

  לחיות חיי ילדה נורמלית

להסתובב

לבלות

לצחוק

להיות חברה

להיות בנאדם

להיות.

25 שבועות עד שזה ייגמר

אפילו מחופשת הקיץ לקחו לי

אני לא בנאדם שנשבר

לא בנאדם שבוכה או מרים ידיים

לא בנאדם שצועק על אנשים

או בנאדם שחובש מסכה חמוצה ועיניים שבורות

מה עשיתם לי?!