ושניהם עומדים אחד מול השני

פעם היה כלכך פשוט

פעם הם היו כלכך קרובים

פעם הם היו רק הוא והיא

היום זה הוא וחברה שלו שבהיריון

היום זה היא מלאת פחד להודות במובן מאליו

היום הוא מסתכל עליה במבט מלא צער על מה שיכל להיות

היום היא מעדיפה פשוט לעצום עיניים

מחבק אותה ומרגיש כאילו זו הפעם האחרונה שיראה אותה

אותה אהבה שחמקה לו מבין האצבעות כשההיא נכנסה בכוח לחייו

                                                  כשלא נתנה לו אוויר והרגילה אותה אליו

                                                  כשנכנסה להיריון, אך אין לה בבטן פרי אהבה

מחבקת אותו ומקווה שעוד ייפגשו

חושבת מה היה קורה אילו לא הייתה מוותרת

                            אילו רק הייתה מדברת

מתעטפת בציניות שמפחידה אפילו אותה

חושבת שזה מה שישמור עליה ועל הלב השבור

ומרחיקה אותו ממנה

ורק לשנייה אחת

מסתכלים אחד לשני בעיניים

מרגישים כמו פעם, כשהכול היה פשוט

כשהיו רק הוא והיא

רוצה שיתקרב וינשק אותה כמו שחב לה

אף לאף

והוא הולך

משאיר לב ואהבה שעוד תתממש

משאיר אותה נאחזת באוויר

ליאור אשכנזי כלכך יפה שם...

<כלכך אירוני..כלכך מזכיר אותו>