אף אחד לא יכול בלי השני ?!

יש אהבות רבות , והרבה יותר אכזבות

כול אהבה בסוף נגמרת,הולכת ושוברת

אהבה חדשה עומדת בפתח

רוצה להיכנס ללב..אך הלב לא רוצה , הוא לא רוצה יותר אהבה

כי מאהבה הוא נשבר כול פעם כמו בפעם הראשונה.

האהבה ממש רוצה להיכנס ועושה הכול אך הלב עדיין בשלו

הוא פשוט אם הראש למטה,מחפש את שאר החלקים

מן הלב שנשבר ל1000 חתיכות..האהבה אומרת שהיא תעזור

ושהיא לא תלך ותישאר תמיד אם הלב..אך הלב לא מקשיב

וככה הם במלחמה..האהבה נגד הלב..מי ינצח? הרגש או הלב?

הזכרונות שנפלו או אהבה חדשה?

הם נלחמים כבר הרבה מאוד זמן..האהבה כבר נשברת ומתייאשת

ומבינה שהלב אותה לא רוצה..היא הולכת וכבר לא חוזרת

הלב הבין שהוא עשה טעות..אך כבר לא יכול לתקן כלום

כי האהבה הלכה? ולא חזרה

"איך אני רוצה שהכול יהיה כמו בסרט,

ימים שלמים עוברת אם חיוך על הפנים

-אהבות של אתמול

-המסע אל קצה העולם

הייתי רוצה להיכנס לסיפורים האלה ולא לצאת , כמו ציפור לבנה

הייתי עפה אליך אפילו אל קצה העולם..במבוך ימים שלמים עוברת

אני באה אליך בדרך אחרת

שיר החורך שלא נגמר מתנגן לו בחשכה הגדולה בתוך

אהבה שנגמרה"

(אני כתבתי !! למי שלא הבין..!!)

אוףף איזה יום משעמם..=\

מנישמע אנשים חביבים [??]

אצלי הכול בסדר..תודה ששאלתם XD

__דממת הלילה - גלי__

הולכת לי ברחוב..רק אני

הדממה עוטפת אותי ומשאירה אותי לבד

יש חושך. .ומכונית אחת נוסעת,עוברת ולא חוזרת

רק אני נישארת..ותמיד חוזרת לאותו המקום..המחשבות רצות בראש

רוצה אותו לידי..להיות איתו בדממת הלילה..אבל הוא? לא בא..

 אני בונה לי בראש מגדל של חלומות , משאלות..עולה לי חיוך

ופתאום בן רגע..הוא פשוט נעלם..אותו המגדל..פשוט נופל..כמו מגדל קוביות

שילד קטן בנה..ולא הצליח לו

כי הדממה הזאת מרחיקה ביני לבינך..ומשמידה כול מה שקשור אלינו

כול כך רוצה להפסיק לשתוק..להשמיד את השקט הזה את דממת הלילה

אבל השקט הזה פשוט לא נעלם..הוא חלק ממני..הפה לא נפתח..המחשבות עוזבות

ופשוט יש שקט..יש את דממת הלילה

אולי מתי שהוא..השקט ילך..ונישאר רק אני..ואתה