אוקיי.
זאת הייתה מכה קשה,
בזמן מתאים, מאוד.
כי חבל, כל כך חבל שאני לא אתקבל, אבל שיהיה...
לא נורא, העיקר שיש אנשים מסויימים שדואגים להשאיר אותי בלחץ, תמיד.
אבל תמיד.
בי"ס מדהים, שעה וחצי נסיעה באוטובוס, איצטדיון אולימפי, אולם ספורט, חדרי מוזיקה, אודיטורים ענקי!!!
הכל יש שם...
תנאי מגורים מדהימים, 7 ארוחות ביום...
אנשים מתורבתים, מקרה האלימות הכי רציני שהיה עד היום זה דחיפה...
ובא לי למות, כי אני לא אתקבל.
לא נורא, אני אערער, אעתור לבג"ץ אם צריך. אני אלמד צילום.
בא לי לירות למישהו ברגל ולקדוח לו בריאות.
סתם בשביל הכיף...
Roarr
ויום סביר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
