התחלתי להפחיד את עצמי...אני חושבת שאני די מטורפת...
בעיקרון אני חושבת להכניס את עצמי לבית משוגעים או לפחות לקבוע פגישה עם פסיכאטר או משהו חח
החיים שלי במצב דיי מפורק אבל אני עדין עומדת על הרגליים
הבנתי שהחברים שלי הם זבל אחד גדול
כל אחד ואחד מהם מתנהג אלי טוב אבל שיוצאים ביחד הם לא רוצים אותי שם
בעיקרון כל ה"חבורה" שלנו דיי חבורה שקרנית משקרים אחד לשני בלי לשלוט בזה אפילו
חוץ מנושא החברים שאני מרגישה לגמרי לבד....התברר שאני גם חפץ
אני מופתעת מעצמי שעוד לא התחלתי לשנוא בנים.
זה ברור שזה רק גיל כזה והכל אבל....כל מה שמסביבי גורם לי להראות כמו זבל....למרות שאני לא מרגישה את זה.
פשוט שאני מסתכלת על מה שקורה אצלי בחיים..מהצד זה ניראה די קטסטרופלי :\
אני גם לא יודעת למה אני נכנסת לכל השטויות האלה
תמיד התייחסתי לחיים כמו למשחק שצריך רק לדעת איך להנות ואז אני מוצאת את עצמי כאן עכשיו ושואלת את עצמי למה אני כל הזמן כל כך אוהבת להסתכן.
אני חייבת אקשן אני חייבת לראות מה יקרה אם.זה בערך כמו להדליק את הגז בבית ולחכות מה יקרה.או לבוא לאנס ולהגיד לו "היי מה אתה חושב על הציצי שלי?" ולבדוק אם אני יאנס.
דיי טיפששי ההיתי אומרת.
וגם אם אני יודעת מה הפאקים בחיים שלי מה שעצוב שאני לא עושה עם זה כלום...אני עיפה מידי בישביל זה.
וכמובן אני גם ימשיך לשבת לחכות ולראות מה יקרה.
בתור אחת שאוהבת לצאת לבלות ולהנות,בלי לסגור את עצמי בבית להתנתק מהעולם ולא לצאת...נישמע לי כמו הדבר הכי מדהים כרגע.
בכללי החיים שלי די במצב אוקוורד כרגע...בא לי להרגע ולשכוח מהכל....אבל באמת שיש כבר מספיק אלכוהול בדם שלי כרגע
בכל מקרה LIFE SUCKS AND THEN YOU DIE
אז....נמשיך לשחק את המשחק :\
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~Game Over~