אל תשאלו אם אני בסדר,כי אני כבר אומרת,אני לא! אל תשאלו,אם בא לי לצאת,כי לא,לא בא לי.אל תשאלו אם אני עדיין אוהבת אותו,כי כן אני עדיין אוהבת אותו,ויודעים מה?אני מוותרת,נמאס לי,שיגע אותי,הוא לא מתקשר לא עושה כלום,לא מנמק,נמאס לי לבכות.

אתם יודעים בכלל איך אני רמגישה,כמה זעם יש בי,בפנים,כמה אש,שרוצה שיכבו אותה,כמה עצבים שרוצים שיצאו?

אבל אין מי שיכבה את האש ואין מי שירגיע אותי,אפילו הפסיכולוג לא עוזר,הלב שלי פועם כל יום,יותר ויותר מהר,לא כי אני אוהבת אותו,לא,אלא כי רע לי,כי קשה לי,כי אני עצבנית,כי אני כמו קומקום שכל האדים  יוצאים ממנו,אבל המים החמים נשארים בפנים.

אדים,זה משהו קטן,זה חלקיקים קטנים של הכעס שבי,הזעם,העצבים,המים עצמם,זה מה שאני צריכה שיצא,וכמה שיותר מהר.

אל תנסו להרגיע אותי,כי תעצבנו אותי עוד יותר.

אני רועדת,הידים רועדות כי אני רוצה לצאת מעצמי,אני רוהצ להוציא את כל הזעם הזה.

יודעים מה,אני אוהבת לדבר רק על עצמי,אני אפילו אוהבת לעשות את זה עם עצמי.מציק לכם? אל תדברו איתי.

אני אוהבת לרחם על עצמי,אני מרגישה טוב עם זה,לא אוהבים גם את זה,אל תתקרבו אלי.

אני מגעילה את עצמי,אז מה,אל תגידו שאני לא מגעילה אתכם,אל תהיו צבועים לעזאזל,תגידו את האמת,תגידו,שאני מסריחה,מגעילה,מכוערת,שמנה,מה שבא לכם תגידו.אין בעיה,הרגישות שלי יתאפקו!

זה אל בגלל מישהו מסויים כל הזעם הזה,לא בגלל 2 אנשים או 3 או 4 או 5,זה יותר זה הרבה יותר.

אני חושבת שלא הבנתם משהו קטן,אני כן שמה זין עליכם,באותה המידה שאני לא .

לא אכפת לי מהדעות שלכם,וזאת הוכחתי לעצמי בפוסט הקודם עם התמונה עם המסכה,אבל לפעמים כם אכפת לי מהדעות שלכם.

שום דבר לא קורה כמו שצריך,משתבש,מתפרק,נדפק,נכון אני צריכה להזיז את עצמי קצת,אולי קצת הרבה,כדי שהכל יהיה טוב,אבל כמו שאני זזתי,שומדבר לא השתנה מהמצב ההוא לעכשיו,הכל נדפק,כמו שהיה ככה נשאר.

אני רוצה אותו,אני מוכנה לצעוק את זה,אני מוכנה לבוא אליו ולהגיד לו את זה,אבל הפעם אני מרגישה שזה יהיה יותר מדי מיותר.

אני רוצה לבכות,יום ולילה,בוקר וערב,צהריים ואחר הצהריים,בריחה ובשקיעה,אני רוצה לבכות,לבכות לבכות ועוד לבכות.

הכל מסתובב סביבי עכשיו,אני מסתובבת,לא אני לא צוחקת אני רצינית,יורת מדי זעם,עצב,כאב,כבר כואב לי הראש.

אני כותבת עכשיו את הפוסט המיותר הזה,וכואב לי הראש,ואחרי הפוסט הזה אני צריכה ללכת ללמוד,הרבה ללמוד,המון ללמוד,כדי שמחר אני אוכל נסוע לים.

אני צריכה לכלת לחפש עבודה,כדי שבתחילת אוגוסט אני אוכל לשלם אלף תשעה מאות ומשהו ש"ח כדי לנסוע לפולין,וזה רק הסכום ההתחלתי.אבל אין לי מקור להשיג עבודה,אף אחד לא צריך עובדת בת 15+,כולם צירכים 16 וחצי,בולשיט!!!!

באתי למקום אחד-לא צריכים 15 וחצי צריכים 16 וחצי,ומה חברה שלי שהיא בגיל שלי 15 וחצי באה לאותו המקום ומה? קיבלו אותה.

נמאס לי מהצביעות המחורבנת הזאת והרוע והגועל ונמאס מהכל!

עידן רייכל-הינך יפה

במיטתי כבר שבועות ביקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו
חיפשתי בין כל רחובות העיר העמוסה שקרים הזאת ולא מצאתיו
מצאוני השומרים הסובבים בעיר אך אהובי כמעט ולא מצאתי אותו
אך לא ארפה ממנו עד שהביאו אל תוך עירי
אל בית אימי ואל חדרי אל מיטתי

הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני
שינייך לבנות כמו אור הלבנה
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי

במיטתי כבר שבועות ביקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו
חיפשתי בין כל רחובות העיר העמוסה שקרים הזאת ולא מצאתיו
מצאוני השומרים הסובבים בעיר אך אהובי כמעט ולא מצאתי אותו
אך לא ארפה ממנו עד שהביאו אל תוך עירי
אל בית אימי ואל חדרי אל מיטתי

הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני
שינייך לבנות כמו אור הלבנה
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי

הינך יפה רעייתי אני נגנב משתי עינייך
ששורפות אותי כאש הלהבה
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי