(hakuna-matata)

אז נתחיל מהחדשות הכי הכי טובות להיום (30.3.09)

אמא שלי בחודש הרביעי-ומה יש לי? אח D=

אני מה זה מאושרת,ידעתי,אין פשוט ידעתי,שיהיה בן,וטוב שכך,אני לא צריכה עוד אחות אחת על הראש.

ולא שלא תחשבו שאני לא אוהבת תינוקוצ,אני מתה עליהם D=.

~

טוב אז כל יום,קורה משו טוב,ואז משהו רע.

ות'כלס התרגלתי,וזה לא מציק לי [=

יום שבת הספקתי לריב עם אמא שלי,כל הכבוד לי.

אבל באותו היום השלמנו,וטוב שכך.

אני לא אוהבת לריב איתה,אנחנו רבות פחות ופחות-יופי.

~

ביום ראשון שעבר הייתה לנו חזרה אחרונה לפני המשחק [שהיה יום אחרי].

בגלל שאני חכמה,איבדתי את התיק שלי,בתוך התיק שלי היו מפתחות לבית וארנק-בתוך הארנק היה כרטיס עובד,

בתוך הכרטיס עובד-הכתובת שלי לביץ,ככה שלפורצים,יהיה דרך קלה מאוד לפרוץ לי לבית .

[לא הם לא יצליחו,כי על צרור המפתחות שלי,יש מפתח אחד,אז מעכשיו אנחנו נועלים על שני מפתחות.

כמו שאמרתי לפני זה,יום שני היה לנו משחק.

אי אפשר באמת לקרוא לזה משחק,כי הקהל היה מורכב מסבתות זקנות [50+] שהן היו רק 5.

אז איגור[מנהל הסטנד אפ]אומא לנו כזה"בלו האוס[השם שלנו הוא פול האוס אבל הוא אורמ בלו האוס]

בגלל שאתם הכי הרבה אנשים[היינו איזה 20] תריעו לעצמכםXD "

היה ממש משעשע.

להתחשב בעובדה שגם שם איבדתי את המפתחות[של סבתא] אבל מצאתי.

יום אחרי איבדתי שוב פעם את המפתחות[שוב מצאתי.]

יום אחרי פלא וארנק[ומצאתי]

וזהו.

באוות היום שאיבדתי את הפלא והארנק[ומצאתי] פגשנו אני ואנה,את זויה הגדולה.

סיפרתי לה שאני איבדתי הכל באותם הימים,היא אמרה לי"תגידי את מאוהבת"

אולי.

~

תקפה אותי נוסטלגיה-של מלך האריות וכל השירים.

בת'כלס השירים האל המדברים על המציאות.

כמו למשל השיר הזה.[Not One Of Us)

זה מדבר על מלחמת אחים,שקוראת בישראל.

בינינו לערבים,הרי לפי התנ"ך אנחנו "בני דודים"

בדיוק כמו סימבה,עם קובו.

לדעתי עצוב מה קורה כאן.

אבל זאת המציאות ובה אנו חיים.

~

כאן אני מסיימת את החפירה.

אינה-שנתקפה בנוסטלגיה-מלך האריות