המטרה מקדשת את האמצעים..אנה

אז ככה....בפורים טחנתי ...הרבה!! ההיו לי בולמוסים מטורפים...כי ידעתי שאני ל כך מומחית בהורדת משקל  כה שאני יכולה לאכול ואז לצום כמה ימים...כי אני מסוגלת..אני מעל כולם..אני יכולה לשרוד בלי אוכל

היתי בסופשבוע אצל סבתא שלי..והיא מרוקאית ככה שהאוכל מלא בשמן ואוכלים כמעט כל שעתיים..כמובן שלא אכלתי אצלה כלום ...אולי מלפפון ואיזזה פרכית רק כדי שהיא לא תגיד להורים...

ממחר שבוע חדש ואני הולכת בסופשבוע הבא להיות 45 ואז ישארו לי רק עוד  איזה קילו כדי להיות מרוצה..

למרות שאני יודעת שאני לעולם לא יהיהה מרוצה.....אבל אני מעדיפה לסבול כל החיים ולהיות רזה...(זה עוד יקרה)

מאשר להיות שמנה ו"מאושרת" איך אפשר להיות מאושר כשאתה שמן?! אני שונאת אוכל..

שונאת את ההרגשה של אחרי האוכל ..של לפני האוכל..של שובע של נפיחות של בחילות ורצון להקיא שונאת הכול!!

שונאת שחם לי..וכשאני לא  אוכלת תמיד  קר לי..

אני אפילו מתביישת לכתוב כמה אני  שוקלת...כולם כל כך רזים ואני כל כך..שמנה מגעילה מכוערת!!!

**אבל בשביל התיעוד שלי**המשקל עומד על 47.5 איככ=\!על  גובהה 1.66

אם הכול ילך לפי התוכנית..שזה אומר  גג  350-400 ביום!! להפסיק ללאכול בשעה 4 בצהרים !! להשדל בקיצור לאכול איזה 300קלוריות פלוס מינוס כל יום! וככה לא יהיו לי בולמוסים והקיבהה תצטמק עוד יותר עד שאני לא יוכל לאכול..כאילו כבר עכשיו אני בקושי יכולה..=\ אבל על הזין ירדתי כבר כל כך  הרבה אני לא הולכת להישבר בקילוגרמים האאחרונים!!!

45 44 !!!!!!!!!!!!!!!! אני בדרך לשלמות בדדרך להיות בלתי נראית!!בדרך ליופי!

בהצלחהה......