היא תמיד הייתה נכנסת להתקלח עם חלון פתוח ומים רותחים כשיורד גשם חזק וקור עז ומקפיא עצמות בחוץהיא תמיד אהבה להיכנס להתקלח במים רותחים עם חלון פתוח כשיורד גשם וקור עז ומקפיא עצמות בחוץ
היא אהבה, הו כן היא אהבה.
אני לא יודעת למה
אולי כי זה גרם לה להרגיש את כל מה שיש לה
אולי זה המחיש בפניה את העובדה שיש לה
אולי כי דרך זה היא הייתה מגיעה לתובנות חדשות במקלחת
אולי זה מה שהיה מחמם מבפנים
ויכול להיות כי זה היה גורם לה צער עמוק.
אולי כל הדברים ביחד.
כשהיא בחוץ וקר ויורד גשם
היא אוהבת להסתכל דרך חלונות לבתים של אנשים אחרים
זה מעניין אותה עד כמה חמים ונעים שם בפנים. האם יש תחושה של בית.
זה הרבה יותר מעניין לעשות זאת בחורף מאשר בקיץ.
היא תוהה המון האם זאת רק היא או האם גם שאר העולם ככה
היא שמעה פעם על מישהי שהייתה אוהבת ללכת לחנויות יד שניה לדמיין מי פעם לבש את הבגדים הללו ולהעמיד פנים שהיא אותו בן אדם
היא חשבה האם גם היא הייתה מוצאת בזה עניין.
סברה כי רוב הסיכויים שלא.
לפעמים היא כמו ילדה קטנה ממציאה לעצמה תירוצים למה זה טוב שהיא חוטאת
היא יודעת שתיענש אך מקווה שגם יבינו אותה
היא גם לא ממש מעכלת את כל מה שעברה....אפילו שזה כבר לא מכאיב לה וזה ממש מאחוריה..היא לא חושבת שכל הדברים שהיא הרגישה בזמנים הקשים שונים מהרגשות שאנשים אחרים הרגישו.
אבל היא יודעת שהיא מיוחדת. היא פשוט לא יודעת עד כמה. לפעמים היא רק משארת.. אבל רוב הפעמים כשהיא מרגישה ממש קרוב - אז זה עובר.
לפעמים היא גם מדברת עם עצמה במראה
פעם היא הייתה אומרת לעצמה שהיא שונאת אותה..ושהיא סמרטוט
היום היא רק מעודדת את עצמה ואומרת בפה מלא ואמונה שלמה שהיא מדהימה וראויה לכל ההערכה שבעולם למרות שהרזומה שלה לא בשמים.
היא יודעת מי ומה היא רוצה להיות...בעצם יש כל מיני מי ומה שהיא רוצה להיות. כולם מגניבים אך היא עדיין מחפשת את הדרך להגיע לשם
או לפחות בתור התחלה מי שהיא הייתה בעבר הקרוב שלה.
אולי כמו הרבה אנשים בעולם היא חיה את העבר בהווה ובעתיד. ככה שהעבר הוא גם העתיד ולכן גם מן הסתם הוא ההווה
מלא פעמים היא ניסתה להסביר זאת אך כמו עוד המון דברים אחרים היא לא ידעה כיצד לנסח ולכן זה לא יצא בצורה משכנעת במיוחד
למרות שבכל הפעמים שהיא הרגישה ממש קרוב ולא הצליחה - יש לה תובנות אדירה..שאנשים שבאמת מכירים אותה מעריכים אותה כל כך. תובנות שהיא הייתה רוצה לחלוק עם העולם מצד אחד, אך מצד שני איננה יודעת האם יוכלו להכיל זאת.
יש לה סיפור חיים משל עצמה והמון מונלוגים בראש. לפעמים אפילו היא מתקשה להבין את עצמה.
היא כל הזמן נזכרת בסיפור על המכונת כביסה וחושבת כמה הוא בעצם מדבר עליה
היא לא ידעה איך לנסח את זה בעבר אך היום היא יודעת שקוראים לזה 'ערך סנטימנטלי ' למרות שזה קצת מעבר
הסיפור היה על ילדה קטנה ועל מכונת כביסה ישנה ורועשת שהייתה שם מאז שהיא הייתה ילדה קטנה
עם השנים המכונה התבלתה יותר ויותר והפכה למכונה מקולקלת
יום אחד ההורים שלה זרקו את המכונה הישנה והביאו אחת חדשה
קצת כאב לה על המכונה שהייתה שם מאז ומתמיד והיה מוזר לה מכונה חדשה..
ביום הזה היא הבינה שהיא כבר לא ילדה ושהיא התבגרה.
יש ימים שהיא עוברת בשכונות ת"א באוטובוסים. היא עוברת ליד מכבסות. היא אוהבת לעבור ליד מכבסות כי זה מזכיר לה סצינות מסרטים
בשעות לילה כשבחור ובחורה באים למכבסה ומשם נוצר סיפור אהבה
היא אוהבת את ת"א כי היא הכי קרובה שם למונולוגים של עצמה. התפאורה שם הכי מתאימה לסרטים ההוליוודים שהיא מרגישה שהיא יצאה מתוכם.
התבגרות זה תהליך מאוד ארוך והוא לעולם לא נפסק. כל שניה אנחנו כבר שונים יותר מהשניה הקודמת לה כי כל שניה אנחנו לומדים משהו חדש.
אנחנו משתנים ומתפתחים מרגע לרגע
התבגרות זה תהליך מאוד ארוך
אך יחד עם זאת היא מרגישה שפשוט ביום בהיר אחד..באותו בוקר היא קמה בוגרת והפסיקה להיות ילדה.
מאוד מצער אותה להגיד 'פעם כשהייתי ילדה'
תמיד כשהייתה חוזרת מהבית ספר בכיתה א' ב' ו-ג' עם התיק על הגב והתיק ציור ביד..עם חיוך תמים על הפנים ולפעמים בשירה ודילוגים..
הייתה עוברת על פני נשים זקנות שהיו יושבות בצהרי היום ומביטות בה... ילדה קטנה שכל החיים עוד לפניה.
תמיד הייתה חושבת לעצמה שבוודאי המחשבה שחולפת לאותן נשים בראש זה "כשאני הייתה ילדה.." מחשבה אשר מלווה בצער.
תמיד חשבה ואף פחדה מהמחשבה שיגיע היום וגם היא תהיה זקנה ותרגיש חסרת תועלת.. וילדות קטנות ועליזות יחלפו על פניה ויזכירו לה את ילדותה.
היא מרגישה את הצער הזה עוד לפני שהגיעה לגיל הזה.
אז עכשיו היא מנסה למצות כל רגע ורגע בחיים. כל שניה. למרות שיודעת שגם אם תכבוש את הפסגה בדקה אחת בלבד - היא איננה תרגיש שהיא מיצתה את הדקה במלואה.
היא רוצה להגיד לעולם ולגרום לכולם להבין. אך יחד עם זאת היא יודעת כיצד העולם הזה עובד.
היא תמיד אומרת לעצמה שיש מעבר.
היא תמיד מאמינה שיש מעבר.
היא אוהבת לטבול את עצמה במים רותחים ביום קריר עם חלון פתוח כשיש מבול בחוץ
ולהסתכל על העדים שמכסים את החדר.
אחר כך היא מתענגת עם ההרגשה שהיא כולה במגבת וחם לה
ובחוץ כל כך קר.
החורף גורם לה לחשוב
החורף מוסיף לה עוד תובנות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
