Just My Life

שמתי עין על מישהו חדש ..

דוני, הקודם שסיפרתי עליו (שנפרד מחברה שלו אחרי שנה וחצי ובא להתנחם אצלי) מעדיף שנשאר ידידים,

ותאמת שגם לי דיי ירד ממנו.

זוכרים את הידיד שלי, שגיא (שעבר לגור באיזה קיבוץ במרכז) ואת החבר שלו ?!

אז ביקשתי משגיא שידבר איתו קצת...והוא דיבר יותר מדי...

אבל נסלח לו.

חבר שלו ביקש שאני אכנס אליו לאייסיקיו.

לקח לי קצת זמן והרבה אומץ ונכנסתי. לא היה כל כך נורא.

שיחה קצת יבשה אבל דיי טובה בשביל התחלה. יצא לנו לדבר עוד כמה פעמים והוא ממש חמוד.

ועכשיו לבעיה: כנראה שבאייסיקיו אני פתוחה והכל, לא מתביישת וזורמת אבל פנים מול פנים פתאום יורד לי הביטחון ועולה הביישנות ואני לא יודעת מה לעשות.

אז יום שישי ישבנו באיזה בר ושתינו (החברות) והוא היה עם חברים במקום אחר.

ליד הבר שהיינו בו יש סנוקר ואז מהבר שהוא היה הוא הלך לסנוקר וראיתי אותו, מהר הסתתרתי, לא רציתי שהוא יראה אותי, בעיקר לא עם כל החברים ה"לא מוצלחים" שלו חח.

יותר מאוחר באייסיקיו הוא אמר לי שהוא ראה אותי, דיי שמחתי כי התלבשתי ממש יפה והרגשתי טוב עם עצמי.

עכשיו הבעיה מסתבכת: הוא איתי בבית ספר בבניין אחר, אבל בהפסקה הוא תמיד במקום שלא משנה מה אני רואה אותו והוא אותי, אני ישר מנסה שהוא לא יראה שראיתי אותו. זה פחות ביישנות כי להגיד לו שלום אני כן מסוגלת.

הקטע זה הידידות המגעילות שלו שתמיד איתו, מתנשאות כאלו, חושבות שאם הן גדולות ממני בשנה אז הן יותר ממני (שכחתי לציין שהוא בכיתה י'א).

ת'אמת אני גם חושבת ומכניסה לעצמי דברים לראש כמו: אני לא מספיק כוסית בשבילו, אולי הוא חושב שאני סתם נודניקית ומציקה, אולי הוא חושב שאני מכוערת, שאני ילדה או לא יודעת מה וזה מוריד לי את כל הביטחון שגם ככה לא בשמיים.

אשמח אם תוכלו לעזור לי ולתת לי עצות!!