סליחה שסגרתי אתמול, סיבות אישיות.
סתם. ידיד שלי עלה על הבלוג XD, לא נורא. ^^
דני? אני מקווה שנהנית. D;
פרק 8.
"אוי, נו באמת, בריטני!" הוא יצא אחריה.
"מה, מה באמת?! לא מתאים לי ה'סרט' הזה. לא בא לי עליו, אוקיי?" היא מלמלה.
"בריטני, בבקשה! תקשיבי לי רגע, רגע אחד!"
"נו.." היא שילבה את ידיה.
"אני אמרתי לך, זו היא, זו היא, זו היא, זו ה י א!" הוא רקע ברגליו כילד קטן, בריטני התאפקה שלא לצחוק.
"ביל, מי זו ההיא הזו בכלל?"
"אני אפילו לא זוכר מי היא, את מבינה? אני לא זוכר! שוב, זה מוכיח שהיא כלום."
"אתה יודע למה אתה לא זוכר, ביל? כי היית שיכור. זה בדרך כלל מה שקורה אחריי שמשתכרים. מאיפה לך שלא היית מאוהב בה עד מעל הראש כשהתנשקתם?"
"כמה שטויות את יכולה להכניס במשפט אחד, תגידי לי? איך בנאדם מסוגל להתאהב בדקה? את שומעת את עצמך, או שתקוע לך משהו באוזן? להוציא לך אותו? צריכה עזרה?"
"לא, אני לא יודעת, ביל.. אני לא יודעת." היא מלמלה, "תן לי לישון על זה, או משהו.."
"טוב, אין לי איך לשכנע אותך." הוא משך בכתפיו.
"לילה טוב, ביל." היא אמרה ונכנסה לחדר שלה.
"בוקר טוב ליפהפייה הנרדמת!" כריס קראה למחרת בבוקר כשראתה את בריטני פוקחת חצי עין.
"באמת אמרתי 'ביל קאוליץ אני חולה לך על התחת'?!" היא השיבה באוטומטיות.
"אם אני אגיד כן, את תרביצי לי?" שאלה אן.
"ארג, לא חשוב." בריטני סיננה וקמה מהמיטה "רגע, מה שתיכן עושות לי בחדר?!" היא זרקה לאוויר ונכנסה למקלחת.
"When darkness turns to light.." היא זמזמה לעצמה.
"בריט, אנחנו מנסות לשמוע פה את הטלוויזיה!" כריס צחקקה.
"אויש, אל תגזימי!!" בריטני השיבה בכעס מזויף.
היא יצאה מהמקלחת, התלבשה, הסתרקה וצחצחה שיניים.
"הי, מישהי ראתה את הפלאפון שלי?" בריטני שאלה לפתע.
"אהה, לא..." מלמלה אן.
"והתיק שלי!" בריטני מלמלה לעצמה "טוב, אני יודעת איפה הוא." היא יצאה מהחדר ודפקה נמרצות על דלת מספר שבע חמש שבע.
"בריטני!?" ביל שפשף את עיניו בהפתעה. בריטני חייכה לעצמה.
שיערו היה פרוע, הוא נראה עייף במיוחד, והוא לבש טי-שירט אפורה ומכנסי טרנינג כחולות.
"אני מצטערת, הערתי אותך?" היא חייכה את חיוכה המפורסם, אותו חיוך ששבה כמה וכמה נערים.
"כן, למען האמת. קרה משהו? אהמ, החלטת כב-" ביל נקטע.
"-לא. שחכתי פה את התיק שלי." היא השיבה קצרות, "אפשר להיכנס?"
"אה, כ-כן... כמובן, ת-תיכנסי." הוא זז מפתח הדלת ואפשר לבריטני להיכנס, בריטני נכנסה וסרקה אותו בעיניה.
"כמה בלאגן!"
"אוה, כן, מצטער על זה. טום וגאורג רבו שוב אתמול בלילה." ביל צחק.
"התיק... הממ, איפה הוא?" בריטני התעלמה והמשיכה לחפש.
"זה?" ביל הושיט לה תיק זהוב עם פאייטים.
"הוא יפה, אבל לא שלי." בריטני ענתה.
"כנרה של הסטוץ של טום.. אחת מהן לפחות." מלמל ביל לעצמו.
"סליחה?" בריטני שאלה.
"אה, כלום, לא משנה."
"אוקיי. אוה, הנה הוא!" בריטני שלפה את התיק מערימת בגדים שהייתה זרוקה על הרצפה.
"ביל! תכבה את המוזיקה, או מה שאתה לא עושה שם!!" קולו של טום התרעם מאחד החדרים.
"כדאי שאני אסתלק עכשיו. להת'." בריטני חייכה ויצאה מהחדר.
"יופי אוטיסט." ביל מלמל "יאללה, קום, קום, קום!! קומו, נו!"
-"מה!?"
-"אוי, תסתום..."
-"ביל, אמרתי לך לכבות את המוזיקה!"
ביל צחק ונכנס לחדר.
-"שתוק כבר טום, שבת בבוקר!"
-"גאורג אני ארביץ לך אם לא תסתום כבר את הפה שלך."
"כמה הם צועקים?!" כריס התלוננה.
"אותי בכל אופן זה משעשע." בריטני צחקקה.
"זה יכול היה לשעשע אותי, הבעיה העיקרית כאן שהשעה היא.. עשר בבוקר! זה יום שבת, אנשים באו לנפוש פה, יודעת." כריס מלמלה.
"כן, מה שתגידי." בריטני הניפה את ידיה באוויר.
הטלפון צלצל.
"טלפון!" בריטני הודיעה.
"שמעתי!" אן וכריס קראו ביחד, ואן ניגשה וענתה לטלפון.
"הלו?
היי ג'וי.
היום? חזרה? למה לא הודעת קודם?
נהה, מה שתגיד.
מתחצפת?? אני?? חס - וחסיסה.
חמש בצהריים. אוקיי. ביי ג'וי."
"חס וחסיסה, עלק. למדת מביל, או מה?" בריטני צחקה בזלזול.
"בנות יש חזרה בחמש היום!" גאורג דפק על הקיר השמאלי של הבנות.
"שמענו! שתקו!!"
"היא כועסת." גאורג הצביע על הקיר.
"מה-אתה-אומר!" ביל מלמל, "אני יורד לחדר האוכל. מישהו?"
"אין לי כוח. ביי."
"צ'או." ביל סינן וטרק את הדלת.
הוא דפק על הדלת של הבנות.
"הא?" אן פתחה את הדלת.
"באות לאכול?"
"מי זה, אן?"
"סילי בילי. בא לכן לרדת לאכול?"
"אני אבוא! רק תנו לי שנייה להתלבש."
"אז ככה זה? אתן ממציאות לי כינויים? יפה, נראה לי שיש מחתרת שממציאה לי כינויים. כמו, סילי בילי, ביל פיל, ביל דביל, בינקי ביל, וכו', וכו'."
"בינקי?"
"הא?"
"אתה חופר, שתוק."
אא... בבקשה אל תשאלו יותר על live the moment,
יהיה פרק כשיהיה פרק. אוקיי?
תודה.
3333333333333333333333>
אוריאן.
עריכה:
כל תגובה שתהיה מבוססת על ליב דה מומנט תמחק.
תודה. ^^
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Gossip || פאנפיק על ט"ה.