אל תשאלו על הכותרות. זה פשוט בא לי בטוב.

אני שמחה. אני מביטה מחוץ לחלון וטוב לי, ולא חסר לי כלום. אולי אהבה, אבל אפשר להסתדר בלי זה תקופה מסוימת. גם ככה היה לי יותר מידי מזה בזמן האחרון.

טוב לי. אני רוצה לתפור שמלה ארוכה עד הרצפה, שמלה לבנה כזאת מבד עדין, אני רוצה זר יומולדת של חרציות על ראש עם שיער בלונדיני ארוך ומתנפנף,אני רוצה לרוץ ככה ברחוב ולאהוב את כולם ואת כל העולם כי הוא כל כך יפה, הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי.

בפורים החלטתי לא להסתבך עם תחפושות מחוכמות ומעלות חיוך אירוני. החלטתי שאני רוצה להתחפש לפיית הנצנצים, כמו ב'עיניים נוצצות'. אני אהיה הכי הכי הכי יפה בעולם. אני אזרוק על כולם קצת קצת נצנים ואז הם יתערבבו עם מים והמשאלה שלהם תתגשם (:

זה בטח יעבור לי עוד מעט, אבל נכון לעכשיו טוב לי.

אני משקיעה בלימוים כמו שלא השקעתי מכיתה א' בערך, וזה עושה לי טוב.

אני הולכת לפחות שלושה פעמים בשבוע לחדר כושר ואז לבריכה, וזה עושה לי טוב.

התחלתי פנקס מחשבות חדש, וזה כל כך כייפי לי.

ירדתי להקבצה ב' במתמטיקה, וכל כך כל כך כל כך טוב לי שמה. סופסוף אפשר לנשום.

נרשמתי לקורס על תקופת ההשכלה באוניברסיטה הפתוחה, ואני כל כך מתרגשת לקראת זה.

יש לי ממוצע 90 בתעודה, וכל האפשרויות פתוחות בפניי בקשר לתיכון.

קניתי 1 שמנת מתוקה ו2 שוקולד מריר, בישלתי עוגה, והיא יצאה טעים-טעים.

אני משקיעה בעצמי, וזה עושה לי כל כך טוב

קייז, עכשיו ממש בא לי לחלוק איתכם כמה תמונות וסרטונים מהצ'אנס, התחרות כישרונות העירונית שהנחתי.

אין לי הרבה מה לומר, בעיקר מיליון תודות לכולם ולאלוהים במיוחד, שארגן מצוין את כל הצירוף מקרים הזה שנתן לי את הזכות להנחות את הצ'אנס. עשיתי כל כך הרבה דברים כייפים, הכרתי כל כך הרבה אנשים מדהימים, באמת שהיה לי כל כך כל כך כיף

הו-גאדאמיט-סשן-תמונות-לא-מוצלחות-ולא-מחמיאות. נו-טוב-חפיף.

כןכן, זו ליה שרביט שלכם בעיתון! בלי שום פורטקציה\קשרים! באמת!

השם שלי הוזכר איזה שלושה פעמים בכל העיתון והייתה תמונה שלי ואומאגאש זה היה באמת כל כך מרגש

*ושוב יצאתי מזעזע תתעלמו באלגנטיות.

אגמטה, הזוכים התותחים.

חן אלמקיאס (סולן), יונתן מגנוס (בס), דן טבת (גיטרה) ונדב פרידמן (תופים). כןכן, המצב קשה. אחרי איזה מיליון חזרות אשכרה זוכרים את השמות...

אז זהוווווווווווווווווווווווווווווווווו  

נראה לי יש כבר כמה גופות מאחורי המסך שלכם מרוב חפירות ושעמום.

מספיק ודיי ביי.

אורייניז ואני, שבתון ארצי 2009.