סוכות אמור להיות חג שנורא שמחים בו ואחר כך מגיעה שמחת תורה.... נורא בא לי לשמוח, פשוט קשה לי כשזה לבדי. כשהכל מבולגן בדירה החדשה. כשאני לא אוכלת כמו שצריך. בא לי לנסוע לאנשהו, אבל אז אני נזכרת שאני נורא אוהבת את המיטה שלי ואת החדר שלי ואת השקט שלי.
בשבועות האחרונים היה לי מלא זמן לקרוא ספרים והחלטתי למחזר כמה ישנים. זו חוויה ממש כיפית לקרוא את אותו הדבר שוב ואז לראות את זה דרך עינים שונות כי התבגרתי, כי הפוקוס שלי הוא בדברים אחרים, כי אני רוצה לקבל מהטקסט דברים שונים. אני עדיין לא מאמינה שהתואר שלי הרס לי את חדוות הקריאה למשך שנה וחצי.
האקס ממשיך ליצור איתי קשר וכך גם המשפחה שלו. מצד אחד אני מרגישה נורא מוערכת ומצד שני אם אתה כל כך מעריך אותי, למה אנחנו לא ביחד? יש לי כל מיני מחשבות שאני כבר יודעת לזהות לבד שהן נובעות מהרבה זמן חופשי ועצלנות.
אוף, בא לי לאכול כמו שצריך וכל הסירים מאורגנים יפה בתוך קרטונים והתנור עדיין לא נקי והכיריים הם כיריים גז וגם אם הייתי רוצה לבשל, אין לי סקוצ'ים לנקות את הכלים כי הם מסתתרים בארגזים. יאללה, מי מזמין לי אוכל מבורגרים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
