בתקופה האחרונה אני עוברת המון שינויים. עברתי לדירה חדשה, האקס טס לחו"ל והותיר אותי עם המעבר הזה לבדי. למזלי, יש אנשים טובים בחיי ולא באמת נאלצתי להעביר דירה שלמה לבד! אבל זה ממש קשה כשמישהו שחלקת איתו קרוב ל-3 שנים מהחיים שלך מחליט לסיים את הכל. לא רק חלקנו אהבה גדולה, חלקנו גם בית. זו לא הייתה דירה כמו שאר הדירות שגרתי בהן וזה לא היה 100% הבית שאני רוצה שיהיה לי בעתיד, אבל זה היה סוג של בית. לפני שהוא עזב יצא לנו לדבר ואמרתי לו שאני בקושי זוכרת את הדירה שגרנו בה לפני כן כי הוא בעצם הבית והדירה טכנית היא רק התפאורה. פרידות זה תמיד מאתגר. עם הקשר המשוגע שהיה לנו, אז בכלל היה קשה. הדבר שהכי הקשה אך היה גם הכי מקל הייתה העובדה שגרנו ביחד כמה חודשים אחרי הפרידה. עכשיו כשהוא בחו"ל עדיין נורא קשה לנתק את הקשר והוא מתקשר בערך בכל פעם שיש לו הזדמנות. הוא מתייעץ וחולק איתי סיפורים. טכנית אנחנו פרודים ממאי, אבל אני לא מרגישה שאני יכולה להתחיל לצאת עם בחורים אחרים. במיוחד כשהוא בחו"ל. משהו פה מרגיש לא ישר, למרות שאנחנו לא ביחד. אולי כשהוא יחזור אני ארגיש יותר שלמה אבל זה מעצבן אותי לחכות עד שהוא יחזור. אני בינתיים לוקחת את הזמן ובוחנת את החיים שלי מחדש. בדירה שחלקנו ביחד אני והאקס, יצא לי לעשות שבתות לבד. רובן היו מתוך בחירה אך לאחרונה רבתי עם המשפחה שלי ופחות רציתי לנסוע הביתה אז יצא לי לעשות שבתות לבד יותר מהרגיל. בדירה החדשה זו השבת הראשונה שאני אעשה לבד. אני חושבת שבאיזשהו מקום כבר מיציתי את הלבד הזה ובא לי קצת אנשים בשבת. מישהו/י לשבת איתם ולחלוק חוויות. זה קשה לשמור שבת לבד, מרגיש בודד. לפעמים אני ממש זקוקה לשבתות הלבד האלה, אך כרגע בא לי שמישהו יהיה כאן. עם החגים והשבתות אחד אחרי השניה כבר בודד לי.
נ.ב
קראתי את כל הפוסטים הישנים שלי וראיתי שציינתי כמה כניסות היו לי. שמתי לב שזה היה חשוב לי, ואז ראיתי את המספר שהיה כשנכנסתי והוא עמד על 777. לאנשים מאמינים זהו מספר טיפולוגי וחלק חשוב מהעובדה שבחרתי להמשיך את הבלוג הזה. סתם עובדה שרציתי לחלוק!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
