אני . וכל השיט הזה (:

כי ככה הכל התחיל ,

וככה זה גם נגמר

וואו זה באמת נגמר ?

כל כך מהר הכל עבר .

רק אתמול בכיתי עלייך ,

עלינו ,

על מה שחשבתי שיש בינינו .

כמה שאלות רצות אצלי בראש

מוזר שכולן ללא מענה

אבל זה לא מה שמטריד אותי יותר

לא עכשיו לפחות

כי עכשיו הגעתי לנקודת מפנה

להחליט אם לאהוב אותך , או להחליט לעבור

כי אני בתוכי באמת יודעת שאותי זה כבר לא ישבור

כי בכיתי כל כך הרבה

וכבר העיניים יבשו

וכבר הרגשתי כל כך הרבה

שכבר דיי אין יותר מה להרגיש

כי הורגש כבר הכל.

כי היית כמו עשן ,

בלי ששמתי לב בכלל פלשת למקומות הכי נסתרים

שאפילו אוויר לא היה שם לפנייך

אלא כלום , ואקום .

אז זהו שיר פרידה ,

מאהבה שמעולם לא היתה,

ולא תהיה.

כאן

אני נפרדת מהשליטה שלך,

או אולי מהשליטה שלי

עליי , על עצמי .