אכזבה

לשכוח ,

לנסות לברוח .

ולחזור  .

לנסות לשכוח את הצלקת בלב .

הלב שעוד אוהב,

ומסרב להרפות .

שמשווע לעוד קצת ממך .

לנסות להיות שוב ההשתקפות שבעינייך .

לשכוח .

לנסות לברוח .

ולחזור .

לא בשבילך כי אם בשביל עצמי ,

בשביל לדעת שלא וויתרתי

לא נכנעתי

לכוח אהבתי .

השורפת , הכובלת , המשחררת , המקפיאה , המשתקת .

להיזכר .

להישאר במקום

ולגלות שמשהו חסר .

ואז להסתכל אחורה ולגלות שזה לא אתה ,

איזה אושר , איזו הקלה.

אושר ?

אני מסתכלת אחורה ובוחנת שוב אותך

(אותנו ? )

הראש מלא שאלות שעליהן רק הלב מסוגל להשיב .

מסכן הוא הלב הוא עוד פצוע , מתאושש , עוד שבוי בסהרוריות של אהבה הכוזבת

השקרנית .

אז הוא מנסה כחיה פצועה ללקק את הפצעים

אז ממנו מצפים לתת תשובות ?

ולהביס את הקור שחודר אל כל וריד ,

אל תוך הנימים .

לא רע לו ,

אבל גם לא טוב .

כמו מעין אזור דמדומים

מעין קרוסלה שלא עצרה

סחרחורת שלא עזבה.

אה אופס הלב אומר , שכחתי..  קוראים לזה אכזבה .