אני . וכל השיט הזה (:

תמונות שלך חולפות בראש כדפדוף בעיתון,

נהיות לאלבום המתעד עשרות חוויות,

כמו הבזקי נוסטלגיה לילדות,

אני יושבת לבד ומעיינת באלבום של אז.

זוכר את הפעם בה התוודנו?

שנים של ידידות נעתקו בשנייה,

הפכו לשנים של אהבה בנשיקה אחת רעבה.

זוכר את הפעם הראשונה בה אמרת כמה שאתה אוהב?

מעולם לא התכוונת כל כך למה שאתה אומר כמו אותה הפעם.

ראו את זה בעיניים שלך.

פרפרים התעופפו בחלל הבטן,

פרפרים שהיו כגלמים באהבות קודמות, אהבות שקריות.

זוכר את הרגע בו התגלה הסוד?

היו כל כך הרבה קנאים,

והקנאה היא כמחלה רדומה, לא מרגישים בה עד שהיא רומסת.

זוכר את הסיפורים שלהם? את השקרים שלהם?

זוכר שהאמנת? שלא ידעת אם להאמין?

זוכר את הריב הראשון?

צדדים נסתרים שלא רצינו שנדע פשוט פרצו להם,

רגעים חולפים בהם שאלנו את עצמנו אם כדי להמשיך,

רגעים ארוכים בהם הבנו שכן,

זוכר את הפרידה?

אותן דקות בהן עיקלתי שזהו, אתה לא איתי יותר.

כל כך רציתי לבוא ולחבק אבל הכעס והכאב היו לחוצים בין שנינו,

ידעתי שלחזור אליך זה כמו לשתות רעל, רעל מתוק.

וחזרתי, חזרתי כי האהבה עיוורת ואני אחרי הלב, וללב אין עיניים,

זוכר את הדמעה הראשונה?

המרה מכולן, כי כל פעם ראשונה בחיים כואבת מאחרות אחריה,

ואחריה זולגות דמעות רבות, ואבדה טעמה המר מפעם לפעם.

אתה זוכר את המשפטים היפים?

לפעמים מילה מבפנים היא יותר מכל ליטוף חם,

לפעמים מילה חודרת יותר מכל סכין כהה.

לפעמים אין מילים לתאר רגש... כמו עכשיו.

זוכר את אותו הרגע בו הבנת שצריך להמשיך הלאה?

נלחמת עם הדחף להישבר מחדש.

אני לא יודעת אם נצחת, אני יודעת שגם אני הייתי במלחמה,

מסתבר אתה חזק ממני, כי אני שבורה לגמרי.

ואת הרגע שכבר לא אהבת אתה זוכר?

כי אני לא. שנה עברה ואני עוד מרגישה את הפרפרים, את הטעם המתוק מאותה נשיקה רעבה,

המשפט 'אניאוהבאותך' מהדהד עדיין בראשי. מרגישה עוד את טעמו המר של הדמעות אשר,

זלגו לשפתיי, את הכאב שלאחר הפרידה, את הסכין הכהה בתוכי...

אני אוהבת אותך .. עדיין.

רציתי לומר לך עד כמה אני מתגעגעת... כמה חסר לי החיוך שלך, הצחוק שמנצנץ בעיניים ומדליק לי משואה בים אפל וקריר...

המילים היפות שתמיד דעת לומר בזמן ובמקום המתאים... השתיקה השלווה שליווותה את רגעינו היפים והכמוסים ביותר... רציתי לומר לך כל זאת ועוד.. אך שתקתי, אז.

ועכשיו כבר מאוחר מידי...

אינך כאן עימי, איני חשה את מבטך שלטף את פני, איני חשה את זרונותיך מגוננות סביבי..

רק זיכרון מעורפל מעיניך השארת לי...