במעגלים היא מסתובבת
זה מרגיש כבר כמו שנים
שעוברות אחת אחרי השנייה
מול זוג העיניים
שפתוחות, אך רק למחצה
מחכות לאחד
שיעיר אותן מהחלום הזה
האחד שנכחד?
האחד המיוחד?
והן תוהות, העיניים
אם זה באמת קיים
אם באמת יבוא אדם שיעיר אותן מהחלום.
ואז פתאום צל עובר
והן בוהות שוב בעייפות אך בתקווה
אולי זה הוא האחר
אבל לא זאת סתם,
סתם עוד אכזבה.
לא נורא הן אומרות , נעצמות לאט לאט
וחושבות שאולי בחושך הזה
שאותן הוא לא מפחיד, רק מנחם
הן ימצאו אותו.
את זה שיעיר את הילדה שמסתובבת במעגלים כבר מעצמה
כבר לא מודעת למעשיה
כחולמת בהקיץ
אבל היא אותו בטוח לא תחמיץ
לא , לא אל תדאגו לה
היא בסוף תמצא את הפרצה
את הדרך האחרת, השנייה
שאולי תיראה לה קצת מוזרה בהתחלה
כי היא נראית קצת ישרה
אבל היא תסתכל שוב ותבין ,
שלא.
שהדרך שלה היא לא כמו של כולם
שלה מיוחדת, היחידה בעולם
והעיניים, הוׁ העיניים היפות, הכמעט עצומות
יפתחו מעצמן
כי הילדה לא צריכה את האחד המיוחד,
את שזה שנכחד,
היא יכולה (היא מקווה) ללכת את הדרך הזאת לבד, בעצמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
