אני . וכל השיט הזה (:

את מסתכלת על העץ על השמיים הכחולים

וחושבת על מה שיקרה ואת מקווה כל כך בפנים

שזה יקרה ולא יהיה סתם חלום,

חלום רחוק ומעומעם שיסתיים בטעם כלום.

שיהיה לחלום סוף מתוק ונהדר

ושבסופו של דבר

תשיגי את כל מה שתרצי

כי את חושבת על זה ויודעת שזה לא הרבה בכללי

זאת אהבה אחת פשוטה

שתיגמר פשוט בטוב

ובמבט אחד שיתן אישור רק לאהוב

שיהיה לסיפור גם סוף וגם התחלה

ושהסוף יהיה ממש נפלא

כי זה הדבר היחיד שאת רוצה

סיפור יפה כמו באגדה

עם אמצע, סוף אבל גם התחלה.

כי הוא עומד שם ונראה כל כך קרוב

אבל שאת שולחת יד לתפוס ולחבק

הוא נעלם כאילו הדמיון איתך משחק

והאשליה לא תיגמר, לא היא לא תעבור

כי את לא תוותרי על הנסיך, על הגיבור

על זה שיכניס לחייך רק אור

ויהיה שם תמיד שתרצי את עצמך לקבור.

אבל בבוקר את קמה, יוצאת מהחלום

ומגלה שהכל היה רק הזיה

או טמטום אולי סתם אשליה

משהו שרצית אבל נגמר במבוי סתום,

תמשיכי לדמיין ילדה,

לנסות לפתור בחלום את הבעיה

ולנסות להמציא בשביל הכיף רק עוד בדיה

כי את הקו המפריד שלך בין מציאות לדמיון לא תימחקי,