כי לפלוט יותר טוב מלהכניס (בולמיה)

הכותרת אומרת הכל.

מצאתי כמה דפים ישנים מלפני שנה בערך.. כמה דברים שכתבתי החלטתי לשתף:

השיר הזה נכתב בתקופה נורא מבולבלת, אני אפילו לא זוכר מה היה באותו זמן..

ואולי אני שם,

חצי איתך חצי לשם

ואולי זה אני באור לילה כובש.

מלטף ולוחש

שאולי, אולי במקרה ניתראה בשלכת

עד העלה האחרון יש לנו תמיד את האולי.

והראליס הבנדוד המוכשר שינה את השורה האחרונה כי לא הסתדר לו חרוזית:

"עד העלה האחרון, בהרגשה באה והולכת"

השרי הזה נכתב לילדה שנורא שנאתי

געגוע ישן כמו חשק אליך

חושב ומתבלט אם זה כלפייך

געגוע ישן נושן-געגוע היסטורי

לכי תזדייני יא'בת אלף

i'm sorry

זה שיר אחד הדפוקים- לא יודע למה הוא נכתב.

כוכבים אט אט נגמרים.

השמים מתחילים להיות ריקניים.

בלי סיבה להביט.

בלי סיבה לנגוע.

לחלום,זה היום

היום של מחר,היום של אתמול

היסטוריית ההווה שקעה בחול

עתיד האתמול כמו פאטה מורגנה

שבו ניגע לחלום.

הזמן עושה את שלו. חזרתי לכתוב, חזרתי להלחין.

סימנים מקדימים לתקופה בתזונה!

מתכונת + בגרות בלשון ודי!

אללה חופש!

מזל"ט לעיני וניר.

יום שישי היה בנזונה- מר.אלכוהול לא הוזמן

*המשפט לקוח מהבלוגה של אסתר*

והוא גם לא יוזמן עוד לעולם (לפחות אצלי)

אבל המיוחד בו שהוא היה איתך! 3> אין לתאר כמה שזה כיף!

Peace Out

אור

3>

נ.ב.

1. התווסף משפט נוסף למשפטים

2.איזה פוסט פאדיחה!