חייך חבוב, החיים יפים ואם לא?! אז תתמודד

בר זו ליטל

אני אוהבת אותך.

אוקיי אז ממ פתחתי בלוג

כנראה גמאני מאלה שנסחפים בזרם.

עם כמה שאני אומרת שלא, ושלי יש את הדעות שלי

בסופו של דבר כולנו מושפעים, זו דעתי.

אז עכשיו יום שישי בערב וכל הקופות אצלי:נעמה,דפנה,ליטל,ליאור,ירדן ונופר

"רוקדות" על השטיח הזה של הריקודים , כן ככה מעבירים ת'זמן עם השביתה הזו.

יום ראשון אני בנגב ייאי :), קצת לעוף מהקרייה המסריחה הזו זה דבר טוב לעשות.

3 ימים של שקט קצת מהבית וקצת מהחברים.

קצת שקט לעצמי לקום בבוקר מוקדם לצאת למסלולים בנוף מדהים, להכיר אנשים,להרגיש עצמאית.

אני אוהבת את ההרגשה הזו של אני עם עצמי .

ת'אמת בזמן האחרון דיי נמאס לי מהשביתה הזו, עם כמה שנחמד וכמה שטוב.

דיי אני רוצה ת'בצפר עם החברים עם המורים כן כן מורים :) חננה שכמותי.

גיליתי שכמה מהאנשים שדיי הערכתי ואהבתי שמו לי רגל.

זה מאד נחמד לגלות את זה במיוחד לי, אני לא הכי שולטת על עצמי ברגעי עצבים ועל התגובות הקיצוניות שלי.

בקיצור, אז אני בוחרת בדבר הכי טוב לעשות לטעמי או להתעלם או לריב

אין לי את האופציה הזו באמצע של לדבר אין דבר כזה בלקסיקון שלי מה לעשות ככה זה שמתרגלים.

כל ה-5 חודשים האלה בלי בצפר שינו אותי.

התקופה של הפרימיירה המדהימה הזו שלטעמי ביגרה אותי לחלוטין,בין עם זה בהחלטות שלי ובין עם זה סתם בדיבור.

האנשים, הנושאי שיחה.

זה שגיליתי שגם במצבים הכי גרועים שחשבתי שבחיים אני לא אשרוד אותם לא אדגיש אבל ריבים עם אנשים שחשובים לי

בכי על סתם שאחר כך את מגלה שלא היה שווה כ"כ לבכות ככה.

אני ילדה מסובכת אני יודעת את זה.

אבל כן, מי שאוהב אותי למד להסתדר ואני מעריכה אותו על כך מאד.

אז עכשיו יום שישי בערב וכל הקופות אצלי:נעמה,דפנה,ליטל,ליאור,ירדן ונופר

ואני מאושרת :)