שנה של גילויים ונפילת אסימונים הא?

ואולי בעצם אף פעם לא באמת חיפשתי תשובות לכל השאלות..

אז.. אני מגלה שבעיות השינה שלי נובעות בעצם עוד מהתקופה שהייתי בת 4.

פתאום יש לי הבזקים כאלה של העבר.. וכל מיני זכרונות שלא ידעתי על קיומם.. ואנשים ומקומות ודברים..

בכל מקרה.. שאחת הסיבות לבעיות השינה שלי נובעות מכך שכשהייתי קטנה, אז המיטה שלי הייתה בחדר של ההורים, והם תמיד ראו טלוויזיה עד השעות הקטנות של הלילה..

זוכרים את המיטות האלה? של התינוקות, הילדים הקטנים? עם המעקה כדי לא ליפול? אז אמא תמיד הייתה מכסה את זה עם שמיכה כדי שהאור של הטלוויזיה לא יפריע לי..

אבל דבר חשוב היא שכחה.. הרעש שנבע משם.. הרעש שלא נתן לי לישון... הרעש שסיקרן אותי והייתי תמיד מפילה את השמיכה, או מציצה ובעצם רואה טלוויזיה.. מוזר לחשוב שזה מה שגרם לחוסר השינה שלי עכשיו.. לחשוב שכשהייתי קטנה לא ישנתי מספיק שעות, וככה התרגלתי..

ומאותו סיפור אני גם מבינה את החרדות והפחדים שלי.. כשהייתי בת 12-15 ולפעמים אפילו גם כיום.. תמיד היה נדמה לי שמישהו רודף אחרי.. שמישו עוקב אחרי.. תמיד הייתי עולה במדרגות ומסתכלת לכל הצדדים כדי לראות שאין שם אף אחד.. והכל נובע מהתוכן שבהם צפו ההורים שלי כשהייתי קטנה.. אלו תמיד היו יריות, ואדחים, ומשטרה, ואויבים, מקומות לא מוכרים ודברים כאלה.. תמיד היה דם, תמיד אנשים היו מתים.. וזה גם מסביר הרבה מהסיוטים שלי שבעצם מבוססים על זה.. אני כמעט בטוחה שהתכנים האלה שראיתי כשהייתי קטנה נשמרו איכשהו בתת המודע שלי וכעת בבגרותי, הם עולים בי ומפריעים לי..

אני יושבת מול המחשב ומקלידה את הפוסט הזה.. ומתקשה באמת לעכל את ה"אסימון" הזה שנפל היום..

עד הרגע הזה שבו החלטתי להעלות את זה על הכתוב, לא באמת הבנתי.. זה גורם לי להגיד: וואו...

היום היה בוחן במתמטיקה.. ולא למדתי אז כביכול הגשתי ריק (סעיף אחד לא נחשב..) והכל בגלל העדיפות שלי ללמוד למבחן בתנ"ך שיתקיים ביום שלישי.. המבחן הוא על חומר רב מאוד. הרבה משנה שעברה, וגם הרבה מהשנה.. אני קצת בלחץ.. שלא אזכור את הכל וששוב פעם אפול על השאלות הכי קלות (כמו שקרה לי כבר..), אבל אני מקווה לטוב.