Suddnely you look at the mirror and realize
you became the one and only you never wanted to be.
לא, זה לא חלק משיר זה חלק ממני: אני כבר לא יודע מה אני אני נהפכתי לזה שתמי שנאתי שותה, שוכח מי החברים האמיתיים שלי היו זוכר רק את אלו שאני מסתובב איתם ביום יום יותר וחלקם אפילו לא אמייתיים אם לא רובם טוב אולי זה לא הכל בגללי אולי יוצא כי הישנים קצת לא כמוני והשתננו וכל אחד הולך בדרכו..
בכל זאת מרגיש לי רחא שאני שוכח את החברים הישנים שפעם היו הכי טובים שלי גם אם זה אשמתי וגם אם זאת דרך העולם פשוט
ואולי הם בכלל לא חברים אמיתיים כרגע..
ושוב הקטע של השתיה נכון אמרתי שאני כבר לא ממש שותה אלא רק בירות וכאלו ומנסה בקטנה דברים חדשים זאת אומרת לא להשתכר ממש ניסיתי לנפי כמה ימים להזכר איך התחלתח לשתות מהחצי שנה האחרונה בערך.. לא ממש זכרתי:S כנירא פשוט התדרדרתי עם כולם כיכולם התחילו אז גם אני ניסיתי..
ושוב.. אולי זאת דרך העולם אנשים משתנים ניהיתי פחות תמים הבנתי שאני כנירא לא אוכל להימנע משתיה אבל לפחות נסיתי לשמור על זה בפרופורציה.. ולא רק לגבי השתיה..
ואולי אני סתם עובד על עצמי הוכל באשמתי אבל לכו לדעת.. דרכי האלים נסתרות.(משפט שאימצתי מD&D)
וכמובן גם המצב עם ההורים מתדרדר "הורים" אמא וסבתא שאף פעם לא באמת סבלתי אז אולי אני יודע שאני אצטער על זה בעתיד אבל בגלל זה אני לא אומר שאני שונא אותה אני פשוט לא יכול לסבול אותה וזה די טבעי תכלס ככה זה שנימאס לך מבן אדם.. הרגיש לי שהולך להיות חרא ערב חג בגלל אני כנירא אלך לסטודיו אולי זה ישפר את המצב רוח ולפחות אני יכול להתפרק שם..(אגרסיות אנרגיות ועצבים)
תמדי ידעתי שיש לי משפחה קטנה בארץ רק אני אמא וסבתא אבל די קנאתי בכל הילדיםש עושים ארוחות שמפחתיות בחגים יהודים ובסילבסטר אז תמדי רציתי לעשות ואז לאמא לא היה כל כך אכפת כשהייתי יותר קטן.. ועכשיו אחרי כמה שנים שכבר למדתי לחיות עםזה שיש לי משפחה לא משפחה וחוסר רגשות או לפחות חינוך קצת קשה (כי תכלס אמא כן אוהבת אותי והיא כן אמא טובה) פתאום אמא שלי נזכרת שהיא רוצה עשות ארוחות חג ולגבד אעלק ת'משפחה אני דיוש אין לי משפחה גדולה פה! ולא אכפת לי! אבל עכישו את נזכרת?! את לא מבינה שבר לא אכפת לי?!נמאס!
^
הינה לכם נקודה רגישה שלי.
הפוסט הכי חופר וארוך שלי אי פעם מי היה מאמין.. היה די ספונטני..
שיהיה לכולם חג שמח ושתתחיל השנה בראש ולא בזנב
פיס & לאב