אז ככה, הרבה זמן חשבתי על מה לכתוב בעצם..
אז הינה מה שאני מרגישה:
?
זה כאילו אני תקועה בצומת ומתלבטת לאן לפנות?
אני בבלבולים. אני חושבת ואפילו בטוחה שאם לא הייתי ניכנסת לזה מהתחלה אז בעצם הכל היה יותר פשוט,
אני מרגישה עכשיו שבא לי להקיא על עצמי מכמות הבנים שהחלפתי רק בחודשיים האחרונים.
יכול להיות שזאת הייתה הדרך שלי להתגבר וזה,
אבל מה שהבנתי היום שקצת נחסמתי ריגשית, או קצת הרבה.
גם לא בקטע של אהבה, זה ממש שינה אותי, אולי בקטע של להתבגר.
חשבתי שאולי עכשיו אני צריכה זמן להתמקד קצת יותר בלימודים.. אבל זה קשה רק להגיד.. לא יודעת, יכול להיות שבמשך חודשיים רק הדחקתי מה שבלב, אבל עצוב לי. עצוב לי בכלל.
אני מרגישה שהעולם הזה יבש, חסר אנשים מלאי חיים.ואולי אם הזמן יכול להיות שישתפר..
תלוי כמה זמן ..
אפילו החג המזוין הזה הולך להיות כ"כ מבאס..
ששבא לי למות.