כן, היא גוססת.

סבתארבה שלי גוססת.

סבתא אומרת שבטח מחר היא כבר לא תהיה איתנו...

אירוני לא?

בדיוק בפוסט הקודם תהיתי מה ייקרה כשמישהו שקרוב אליי ימות..

מצד שני, היא לא הייתה קרובה אליי בשיט.

ובמובן מסויים אני די שונאת אותה, כי היא הייתה נגד האהבה של ההורים שלי.

אבל בכל זאת.. משפחה זאת משפחה.

אני לא ממש יודעת איך להגיב לזה..

לא ממש הכרתי את האישה הזאת.

אני רק יודעת שהיא זכתה לחיים טובים וארוכים.

היא בת 98.

הצד האופטימי שבי אומר לי שאולי זה לא ייקרה מחר..

אבל משום מה זה ברור לי שזה הולך לקרות.

היא תלך לעולמה...

אז סתבארבה?

אני אוהבת אותך.

אני כל כך מצטערת שלא יצא לי להכיר אותך באמת..

אמנם ראיתי אותך, ודיברתי איתך..

אבל לא באמת ניסיתי להכיר אותך..

אני מצטערת.

היי שלום סבתארבה,

יהיה זכרך ברוך.

אני אזכור אותך תמיד.

אני אוהבת אותך סבתארבה שלי.. אני אוהבת אותך.

מה אני אמורהלעשות עכשיו?

איך מגיבים לדבר כזה..?

ממ.. אני ממש מתחברת לשיר הזה כרגע..

 אוקיי, דיברתי עם ההורים.

דיברנו, והם אמרו שאין לי ממש מה להיות עצובה בגלל זה.

כאילו, ברור, משפחה והכל,

אבל לא הכרתי אותה, ולפי מה שהם אומרים - אולי אני גם לא כל כך רוצה.

קול D:

סתבא רבה שלי הייתה ביצ'!

טוב, לפחות התעודדתי.

אז תודה לכולם ^^'

3333>

ובנימה רצינית.

סבתארבה?

life is beautiful, please dont die.

i love you, even though i dont really know you.

i hope i'll get to see you again, and please dont make me see you in your grave.

i love you.

3>