בצל עונת האופטימיות (:

אז היום קמתי מוקדם בבוקר והלכתי עם אמא לסידורים .

בסביבות ארבע יצאנו מהעיר , היינו בקריית מלאכי ומשם נסענו לאשדוד

לאזכרה של בלומה , דודה של אמא שלי , אחות של סבתא.

לא יאמן איך עברו ככה 6 שנים . מרגיש לי כמו שנתיים.

אז .. ביקשתי ממנה שתשמור על אבא ,

ושתדריך אותו שם , כי הוא חדש :\ .

ואני מקווה שהוא יסתדר .

- - -

בין היתר , התחדשתי לי היום בבגדי ים, כי הייתי צריכה .

וזהו ,

אני שוקלת מה לעשות עם הבלוג ,

כי לכתוב כאן כרגיל אני לא יודעת אם אני אמשיך בשגרה היומיומית.

ולפרוק , אני לא כל כך אפרוק כאן על רגעי משבר .

אבל אני לא אעזוב חח..

לילה טוב (: