החיים יפים (:

מתוך שלושה שבועות מפחידים שעברה כל המשפחה ביחד.

בכיף גדול , עם הרבה חיוכים , צחוקים , עצבות , דמעות , פחד.

או אולי בקיצור חיים בצל המלחמה של 23 ימים לא נורמלים ,

(שאולי עוד נמשכים אני כבר לא יודעת [?] )

היא קמה מההריסות של עצמה , ניקתה את אבק המלחמה מכל חלקי גופה.

היא ידעה שזה יסתיים בסוף , היא רק לא ידעה מתי.

ואז בימים האחרונים , אחרי כ"כ הרבה ימים מחוברים ומאחודים שהיא היתה עם

בני משפחתה האהובים , הכל התפוצץ בפנים.

היא ידעה שהאבא התומך , יחזור לצבא וכבר לא יהיה פה איתם.

והאמא או בעצם החברה הכ"כ טובה שהפכה להיות , לא טורחת לשמור על קשר.

ואחותה הגדולה שבנתה איתה קשר כ"כ אמיתי מהסוג הזה שאף פעם לא היה , פתאום ניפצה הכל .

והיא יושבת ומרחמת על אחותה ששבויה עכשיו אצל אדם שאולי הוא שטן.

ואחותה הקטנה היחידה שנשארה מי שהיא באמת , קרציה לא נורמלית.

וככה היא סיימה את המלחמה , ואולי לא את זאת בעזה - אלא את זאת על החיים.

גם כשמשקרים , צריך לשקר בצורה הגיונית.

אתה לא יכול לזרוק סתם שקר , כי אחרי זה הוא מתגלה .

והנה גיליתי את הפרצוף שלך , הפרצוף האמיתי , זה שבלי המסיכות.

ולהגיד לך שאני לא מאוכזבת ? אני לא אשקר.

גם כשחשבתי שאתה נבלה , ואידיוט , עדיין היתה לי תחושה ואפילו קטנה

שאתה כן בנאדם עם דברים טובים.

שיקרת , איכזבת אותי.

לא חשבתי שאתה אחד מ"ההם" , אבל בסדר .

זה החיים שלך.

מרחמת עלייך.

תהנה לך עם החברה הדמיונית.

***

אחרי כמעט חודש בבית , רוצה כבר ללכת לבית הספר.

לראות את כולם , לחבק את כולם , ולעצור את הגעגועים האלה.

לראות את מיכמיכ ויהלוווש ומאאאאנוריי וברי הפאקצית ותרמוסטט וגילו ודנוש ....

=\

אל תתלוננו אם אני לא מתקשרת , או לא מגיבה , או לא שולחת הודעת.

אני שומרת על קשר עם מי שמגיע לו.

שיהיה לנו חיים טובים ושקטים - אמן !

עריכה 1\24:

ביום שני יש לברי יומולדת ,אבל היא חוגגת ביום חמישי.

 וביום שבת למנורי יש יומולדת .

אני תופסת את הבמה הזאת בשביל לאחל להן המון המון מזל טוב !

עד 120 , שפע של בריאות ,אושר , כושר , יושר , עושר , הצלחה בלימודים,

עם חברים וגם בחיים !

ואריכות ימים !

אני אוהבת אתכן מאד , תודה שאתן פה בשבילי תמיד .

אני גם פה בשבילכ מתי שתצטרכו !

אוהבת אתכן הכי בעולם יפות שליייי 333333>

אני מודה , יצא לי שוב לחשוב על זה .

למרות שרציתי להוציא את זה מהתא מחשבות שלי .

אני מודעת מי החברים שישארו איית במשך כל החיים.

יהיו פה איתי מתי שאצטרך , ירימו אותי , יתמכו בי , יתעניינו מה קורה איתי ביום יום.

אני לא רוצה לאכזב אותם , ממש לא .

לפעמים החלטות שלך ובשבילך פוגעות באחרים , אני יודעת.

אני יודעת שצריך להתחשב קודם בסביבה ואח"כ בך.

אבל המקרה הזה היה , שונה.

וכן רציתי לדאוג לעצמי.

אני יודעת שזה נשמע אגואיסטי.

חשוב לי שאתן תזכרו ואני אזכור , משפט ממש חשוב  , לפי דעתי :

"אל תחליף חבר קדמון בחבר חדש, בעוד שלבו ישר עמך." (שער החברים.)

וזה לא אומר ששוכחים מהדברים הישנים.

תמיד צריך לערבב בין עבר הווה ועתיד.