דחיינות כרונית

מזמור לדוד, ה' רועי, לא אחסר.

בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני.

גם כי אלך, בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עימדי.

שיבטך ומשענתך, המה ינחמוני.

תערוך לפני שולחן, נגד צוררי.

דישנת בשמן ראשי, כוסי רוויה.

אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי.

ושבתי בבית ה', לאורך ימים.