דחיינות כרונית

אף על פי שלא העבירו אליי את "פרוייקט 72", ממש מתחשק לי לכתוב בנושא, תהרגו אותי! [כמה אירוני].

אם היו מודיעים לי שנשארו לי 72 שעות לחיות-

הייתי עושה צניחה חופשית.

הייתי מבלה קצת זמן על חוף מלא בדקלים באיים הקאריביים.

הייתי עושה את כל רכבות ההרים בעולם ואת כל המתקנים המפחידים.

הייתי עושה באנג'י.

הייתי צוללת.

הייתי מנסה את כל הסמים האפשריים. 

הייתי מחבקת את כל אלה שאני אוהבת כל כך.

הייתי אומרת לכולם בדיוק מה אני חושבת.

הייתי כותבת לכולם מכתבי התנצלות כנים.

הייתי זורקת שקיות מים מהגג.

הייתי מכינה אנשי שלג.

הייתי מפעילה מוזיקה בווליום מקסימלי בלי לחשוב על השכנים.

הייתי בוחרת שיר להלוויה.

הייתי כותבת הספד מרגש.

הייתי לוקחת כמה שיעורי גיטרה.

הייתי לוקחת כמה שיעורי תופים.

הייתי קונה גיבסון SG.

הייתי מציירת על הגיטרה של אסיה פרחים.

הייתי מתאפרת באופן הכי נועז שאפשר.

הייתי גוזרת את השיער קצר-קצר וצובעת אותו באדום.

הייתי מרסקת דברים. כל דבר שיקרא בדרכי.

אפשר לעשות את כל זה ב72 שעות? אני לא בטוחה.

בכל אופן,

Dragon 18

אוראל

צ'אבי גירל

die bitches!

ענת...