לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים שלי וחיות אחרות



כינוי:  שדונית זדונית

בת: 32

ICQ: 250729504 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2008

אחרי הכל..


נרגעתי...הכל עבר...זה השקט שלפני כמה זמן היה לפני הסערה...הכל עבר...עכשיו הכל בסדר..

מנסה להיות מאושרת..צריכה להתגל להרגשה..

אולי זה התרופות ואולי זה סתם הגיע הזמן לנוח..אני כבר לא יודעת.

הכל הפך להיות צלול, אמיתי, באמת אפשר להרגיש שהכל נרגע קצת.

 

יש פעמים שאני מפחדת לכתוב פה, אני לפעמים חושבת שהחברים שלי שקוראים את הפוסטים לא באמת מבינים מה אני מרגישה, או צריכה...אבל עובדה...אני שוב טועה..הם כן...

ביום ההוא...ביום הרחוק ההוא..שכל העולם שלי הזדעזע(ב-17.7) לא חשבתי שאני אוכל להחזיק את הראש מחוץ למים..אבל עובדה..הצלחתי..רק בגלל עזרה קטנה...רק עם היד הזאת שנתתם לי...ותודה על זה...

 

כעיקרון..אחרי שהכל נרגע הגיע הזמן לשמר את זה..

תמיד אהבתי ואוהב, 3>

ניצן.

נכתב על ידי שדונית זדונית , 28/11/2008 10:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



...


מצברוח מוזר...בדיוק כמו כל השאר הדברים האחרים בחיים שלי..

מרגישה רע רק מעצם זה שאני מסתכלת במראה...לא אני לא אנורקסית...תבינו...אני שונה מהאחרות...אני לא מרגישה את הצורך להיות רזה ושחיפה...זה בחיים לא יקרה...רק להתאים את עצמי למה שאני רוצה...למה שאני אוהבת בי...

תקראו לי צומי,פריקית,פקצה,אימו,שמנה,רזה או כל כינוי אחר לי זה הפסיק להזיז...הקיום של הרגשות שלי התנדף,האמון שלי גם,אולי הבטחון העצמי שלי עלה(וזה יחסית טוב) אבל אל תחמיאו לעצמכם,זה לא בגללכם, לא זה גם לא בזכות הבלוג או האנשים ש"אוהבים אותי כמו שאני" ממש לא...הוא עלה כי נלחמתי על שלי, הרחקתי את האנשים שהיו יכולים להפריע לי בביצוע של דברים שרציתי...

לא...לא קיימת יותר הניצן שהכרתם...יש ניצן חדשה-קרירה יותר וסגורה יותר...תתרגלו!

התחלתי להכשל במקצוע שאני הכי טובה בו...זה לא מזיז לי כבר...אחד הדברים היחידים שאהבתי באמת ובתמים בחיים שלי נעלם...בגללו הייתי צריכה להלחם..ועכשיו...אחרי כל הבלאגן, אני יכולה סוף סוף לשבת להרגע קצת..

 

עצה למי שחושב להתגרות בי עכשיו: אל תעשו את זה.

הפכתי להיות אכזרית יותר ממה שאי פעם הייתי...לדוגמא:

יש לי חברה התקרא עכשיו ל'..

ל' היא "פריקית"...או לפחות ככה מחשיבים אותה..

היא הלכה ברחוב עם חברה שלי...ערסים באו ודפקו להם מכות על זה שהן שונות מאותם יצורים עלובים ששומעים את היללות של ה"זמרים המוצלחים" שלהם..

ל' התקשרה אליי..בוכה...רק בגלל שהיא שונה...רק בגלל שהיא לא שומעת את הדבר הנאלח הזה שנקרא מזרחית/דיכאון/פופ...טוב טיפה סטיתי מהנושא אז בקיצור:

היא אכלה מכות רק בגלל שהיא שונה ועכשיו אותו ערס אידיוט שיזם את זה שהיא תפגע נפגע גרוע יותר ממנה...

מוסר השכל?-תמיד יש.

אם אתם מתעסקים עם חברים/חברות שלי לא תצאו בעם פגיעה כזאת קטנה כמו הערס הזה...זה יגמר רע יותר..

 

אני במצברוח רע כמו שהבנתם...טיפה קרבי גם...

לא נורא...יעבור..

אין לי יותר מה לכתוב אז,

להית',

ניצן.

נכתב על ידי שדונית זדונית , 19/11/2008 17:28  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדונית זדונית ב-21/11/2008 12:02
 





7,850
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדונית זדונית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדונית זדונית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)