מצברוח מוזר...בדיוק כמו כל השאר הדברים האחרים בחיים שלי..
מרגישה רע רק מעצם זה שאני מסתכלת במראה...לא אני לא אנורקסית...תבינו...אני שונה מהאחרות...אני לא מרגישה את הצורך להיות רזה ושחיפה...זה בחיים לא יקרה...רק להתאים את עצמי למה שאני רוצה...למה שאני אוהבת בי...
תקראו לי צומי,פריקית,פקצה,אימו,שמנה,רזה או כל כינוי אחר לי זה הפסיק להזיז...הקיום של הרגשות שלי התנדף,האמון שלי גם,אולי הבטחון העצמי שלי עלה(וזה יחסית טוב) אבל אל תחמיאו לעצמכם,זה לא בגללכם, לא זה גם לא בזכות הבלוג או האנשים ש"אוהבים אותי כמו שאני" ממש לא...הוא עלה כי נלחמתי על שלי, הרחקתי את האנשים שהיו יכולים להפריע לי בביצוע של דברים שרציתי...
לא...לא קיימת יותר הניצן שהכרתם...יש ניצן חדשה-קרירה יותר וסגורה יותר...תתרגלו!
התחלתי להכשל במקצוע שאני הכי טובה בו...זה לא מזיז לי כבר...אחד הדברים היחידים שאהבתי באמת ובתמים בחיים שלי נעלם...בגללו הייתי צריכה להלחם..ועכשיו...אחרי כל הבלאגן, אני יכולה סוף סוף לשבת להרגע קצת..
עצה למי שחושב להתגרות בי עכשיו: אל תעשו את זה.
הפכתי להיות אכזרית יותר ממה שאי פעם הייתי...לדוגמא:
יש לי חברה התקרא עכשיו ל'..
ל' היא "פריקית"...או לפחות ככה מחשיבים אותה..
היא הלכה ברחוב עם חברה שלי...ערסים באו ודפקו להם מכות על זה שהן שונות מאותם יצורים עלובים ששומעים את היללות של ה"זמרים המוצלחים" שלהם..
ל' התקשרה אליי..בוכה...רק בגלל שהיא שונה...רק בגלל שהיא לא שומעת את הדבר הנאלח הזה שנקרא מזרחית/דיכאון/פופ...טוב טיפה סטיתי מהנושא אז בקיצור:
היא אכלה מכות רק בגלל שהיא שונה ועכשיו אותו ערס אידיוט שיזם את זה שהיא תפגע נפגע גרוע יותר ממנה...
מוסר השכל?-תמיד יש.
אם אתם מתעסקים עם חברים/חברות שלי לא תצאו בעם פגיעה כזאת קטנה כמו הערס הזה...זה יגמר רע יותר..
אני במצברוח רע כמו שהבנתם...טיפה קרבי גם...
לא נורא...יעבור..
אין לי יותר מה לכתוב אז,
להית',
ניצן.