המיץ של השכל
יש דברים שרציתי לומר. הגיע הזמן שאני אעשה עם זה משהו. |
| 7/2009
אי אפשר ללמוד תמיד מההיסטוריה
הגעתי למסקנה קצת מוזרה:
אי אפשר תמיד ללמוד דברים מההיסטוריה או מבחינת העבר הקרוב ומהסתכלות על דור ההורים שלנו. להסתכל איך היו דברים עד עכשיו ולהסיק מהם. זה לא שלא צריך ללמוד היסטוריה ולדעת ולחקור מה קרה בעבר. אלא שהיכולת שלנו להסיק מתוך זה על ההווה או על העתיד היא מוגבלת ממש.
אני חושב שכל פעם שאנחנו באים לבחון מה היה פה קודם ולהסיק מזה, אנחנו מגלים שהעולם היה ממש ממש שונה. בטח ובטח לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות.
למשל צילומים. תמיד רציתי לדעת איך ההורים שלי חיו, אבל לא מסיפורים אלא להיות מסוגל ממש לראות את הדברים כמו שהם ראו אותם. ולא בשחור לבן גם. כך לדוגמה, כשנוסעים עם ההורים והם תמיד אומרים "פעם, הרחוב הזה הסתיים פה, אחריו היה רק דיונה. כל השכונה הזאת בכלל לא היתה קיימת. היית צריך ללכת ברגל קילומטר עד הים ופה היה צוק ו....".
אני רוצה לראות איך אבא שלי נראה עם ג'ל משוח בשער, אבל לא רק בתמונה בשחור לבן בפוזה של אלביס פרסלי, אלא לראות איך הוא היה נראה לאנשים שעברו לידו ברחוב. ואיך הרחוב נראה. ואיך נראתה אמא שלי כשאבא שלי פגש אותה.
אז נכון שאפשר לראות לפעמים כל מיני סרטים היסטוריים כאלה שקצת נותנים את התחושה. אבל זה לא זה.
ומצד שני, אני חושב על הילדים שיהיו לי. יש לנו מצלמה דיגיטלית בכל מקום, עכשיו גם בטלפונים הסלולארים. אנחנו דור מצולם לגמרי, בצבע, באיכות טובה, בכמויות אינסופיות וכו'. שלא לדבר על מצלמות וידאו בכלל. לילדים שלי לא תהיה בעיה כזאת בכלל. ככה שאני היום לא יודע להסיק מאיך שאני חי ואיך שאני רואה ותופס את ההורים שלי לאיך הילדים שלי יהיו מסוגלים לעשות את זה. כי יהיו להם כלים שאני לא יכלתי לגדול עליהם.
באותו הקשר תמיד עולה לי הנושא של השפעות השימוש בטלפון סלולרי על אנשים. אנשים מניחים שזה מטגן לנו את המוח בצורה כזאת או אחרת. אבל אם נרצה לדעת מה ההשפעות ארוכות הטווח של התופעה מבחינה בריאותית אנחנו יכולים רק לנחש. בגלל שהדור הקודם לא היו לו טלפונים סלולאריים, אז אי אפשר פשוט להסתכל על דור ההורים ולהסיק מתוכם על ההשפעה. הדור שגדל עם טלפון סלולארי לכל ילד עוד לא בגר מספיק ורק ברטרו-ספקטיבה ניתן יהיה להעריך, אם בכלל מה היו ההשפעות ארוכות הטווח.
או למשל משחקי וידאו/מחשב. היום אני די נהנה מלשחק בהם מדי פעם. אני גם לא רואה שום סיבה שזה יפסיק. ניסיתי להסתכל על אבא שלי ולהגיד לעצמי - "הנה, הוא לא משחק משחקי מחשב/קונסולות כבר..." ואז שוב זה הכה בי שזה בגלל שהוא לא גדל על הדברים האלה. לא היה לו את זה כשהוא היה קטן ככה שהוא לא היה יכול לאהוב את הז'אנר הזה בכלל. ואני שוב חושב מה יקרה עם הילדים שלי? נכון שהמשחקים יהיו מטורפים ושונים לגמרי, אבל האם בגלל שאני גדלתי בתרבות קצת שונה עם אפשרויות לשחק משחקי וידאו יאפשר לי להתחבר יותר למשחקי הוידאו של הילדים שלי, דבר שלא היה אפשרי עבור אבא שלי?
כאמור, גם כאן, אין לי ממש בסיס להשוואה. הטכנולוגיה בכלל לא היתה קיימת בדורות קודמים אז אין למה להשוות ואין ממה ללמוד.
חשבתי על זה בעוד הקשר - קעקועים. זאת אמנם לא תופעה חדשה מבחינה טכנולוגית, אבל מבחינה חברתית היא יחסית חדשה בהיסטוריה (למיטב ידיעתי ואני מודה שאני לא יודע המון בתחום). כשחברים שלי הלכו לעשות כתובת קעקע, תמיד אומרים להם "תשמע, זה לתמיד, אתה תצטרך לגדול ולחיות עם הקעקועים האלה גם כשתהיה סבא". ואז חשבתי על זה שבעצם אי אפשר להסתכל על ההורים או על הדור של סבא וסבתא ולהגיד "אה, אז ככה זה נראה כשהעור מתכווץ ואחרי 50 שנה אז אולי אני לא אעשה" כי גם אם הקעקועים היו קיימים, הם כנראה היו פחות נפוצים מבחינה חברתית אז.
בעצם אולי המסקנה לא כל כך מוזרה. זה די צפוי שלא בכל דבר נוכל להסיק מההיסטוריה. מה שבאמת הפליא אותי אלו באמת הדברים שלגביהם אנחנו הדור הראשון שחווה אותם, ואח"כ אנשים יסתכלו עלינו וינסו ללמוד מאיתנו (אם עד אז לא יומצא משהו אחר לחלוטין שיתחיל את המעגל הזה מחדש). הדברים שציינתי הם בעיקר דברים שנוגעים לטכנולוגיה ולדור מעלינו אבל אני חושב שאפשר להשליך את זה גם לנושאים אחרים בהיסטוריה ולהגיד שאף פעם תנאים מסויימים לא חוזרים על עצמם בדיוק מושלם ולכן לנתח דברים שקרו בסיטואציה מסויימת בעבר לאו דווקא מאפשרת לנו להניח שהם יקרו בצורה דומה בהווה או בעתיד.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: