המיץ של השכל
יש דברים שרציתי לומר. הגיע הזמן שאני אעשה עם זה משהו. |
| 6/2009
חיי פרפר
אומרים שפרפר חי משהו כמו 4 ימים.
תחשבו איך כל הדילמות של החיים עוברות עליו כל כך מהר.
ביום הראשון הוא ילד, לומד איך להשתמש בכנפיים, לומד להכיר את העולם.
ביום השני הוא נכנס לשנים הבוגרות של חייו, הולך מפרח לפרח, מתפרפר ובסוף מוצא לו איזו בת זוג לחיים. שוקד על העברת הגנים הלאה, מעמיד צאצאים ומגדל אותם.
ביום השלישי הוא רואה איך הילדים שלו נכנסים לשנים הבוגרות של חייהם, עוזר להם, תומך בהם ורואה לנגד עינייו את התא המשפחתי שלו ממשיך את השרשרת.
ביום הרביעי הוא עושה הכנות להפרד מן העולם הזה. הולך לראות דברים שעוד לא ראה, פרחים שעוד לא ביקר בהם, עומד על שאלות קיומיות כאלה ואחרות ואט אט מוצא את עצמו מחוץ למעגל החיים.
והוא לא מודע בכלל לאפשרות שיש לאנשים לחיות יותר מ-4 ימים. מבחינתו זוהי תקופה ארוכה מאוד וחיים מלאים. ויש מבין הפרפרים שמאושרים ומרגישים שהם הלכו לעולמם לא בטרם עת אלא אחרי שמימשו את עצמם ומילאו את תפקידם בעולם.
ואין לו המון זמן להתלבט ולהתחבט, למרות שבשבילו הכל קורה באותו קצב יחסי בחיים.
זה ניסוי מחשבתי שגם יכול להכניס את החיים שלנו לפרופורציות.
אבל זה גם קצת עצוב לדעתי. בשביל הפרפר, אבל גם בשבילנו.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: