בס"ד

22 ימים..

זה מה שעוד נשאר לי באמריקה

וזהו..

כל התקופה הזאת עומדת להיגמר,

בלי שאני אפילו ישים לב.

כבר 5 וחצי חודשים שלא ראיתי אף אחד וגם בקושי דיברתי עם מישהו.

5 וחצי חודשים שמרגישים לי כמו 3 שנים, ולפעמים בסך הכל חודשיים.

יש לי הרגשות מעורבות,

של כיף ושל ביאוס,

כי תכלס היה טוב אבל גם טוב שהולך להיגמר.

עוד 22 ימים ותתחיל לי תקופה מטורפת.

מצד אחד אני רוצה לראות את כלום, לצאת, לבלות הרבה ביחד,

להשלים את כל הזמן שפיספסנו,

אבל מצד שני יהיה קשה עם הלימודים, בכל זאת כיתת מופת ומחצית שלמה מכיתה ט'.

מקווה שהכל יהיה טוב, ואיכשהו אני יחזור לחיים שהיו לי לפני 6 חודשים.

אבל זה יהיה קשה.

אני גם די יתגעגע לחופשה הזאת.

הכרתי אנשים שממש נהנתי איתם, שחבל לי שאני לא ישאר איתם בקשר.

נסעתי המון, ראיתי מקומות שרק חלמתי שאני אי פעם יבקר בהם.

[דרך אגב שכחתי לספר שלפני שבוע וחצי חזרתי מ4 ימים בלאס וגאס..

היה מעולה, תמונות בארץ..]

ב"ה הכל יהיה טוב.

אני סומכת על הרבה אנשים שיעזרו לי..מקווה :]

אז זהו..

מקווה שהכל יהיה טוב

ניפגש שנה הבאה :]