In The Eye of The Storm

אז ככה, שבוע די מטורף עובר עלי. ממש כיף, בנתי כמה דברים שהייתי עיוור עליהם, ואני מתכוון לשנות אותם. (תודה נסטיה).

כינוי חדש, שם חדש, עיצוב חדש. הכול חדש. חודשיים לחופש הגדול אני מתחיל תהליך, שאני מקווה שאני אחזור חדש לכיתה ט', טוב יותר, מתחשב יותר, ואוהב יותר את עצמי ואת סובבי. אז אתם תיהיו שם בשביל לעזור לי?

כמו שכבר הזכרתי, שבוע עמוס וכיפי במיוחד עובר עלי אז סתם כי בא לי לשתף קבלו את מה שעישיתי ועוד אעשה בחופש הנחמד הזה:

ה-15.04: מבחן חוזר במתמטיקה- משעמם. ה-17.04 השלמות במתמטיקה- עוד יותר משעמם.

ה-19.04, כמובן סדר פסח, שאגב היה קצר, מצחיק וטעים (לפחות אצלנו במשפחה).

ה-21.04, באולינג ועל האש עם המשפחה. הגעתי מקום שלישי!!! אחרי דוד שלי ובת דודה גדולה שלי. רררר. עשינו על האש בפארק קנדה (10 דקות מבית שמש, או אולי טיפה יותר) יומהולדת לנסטיה!!! הקדשה בסוף הפוסט.

ה-22.04, אני והמשפחה המצומצת שלי היינו בנמל תל-אביב, היה יריד מופעי רחוב, היה ממש נחמד. חוץ מהקטע שגבווענו ברעב כי לא מצאנו אף מסעדה כשרה לפסח, אז עשינו ארוחת ערב גדולה בבית =].

ה-23.04 (היום), נסעתי למרכז אישפרו במודיעין לקצת קניות וסרט- אם אתם שואלים (ואני מניח שלא, אבל בכול זאת), ראיתי סופר הירו-הסרט. פרודיה קורעת על ספיידר-מן. מומלץ ביותר.

ה-24.04 (מחר), צפוי לי ולמשפחתי טיול באגמון אחולה (הרחק הרחק בצפון הארץ), אני ידוע שיהיה כיף. ולאחר הטיול נלך לחמישי-שישי-שבת (סופשבוע ארוך) לסבתא שלי בקיבוץ שלה. יהיה טוב כן.

ה-27.04: היום האחרון חופשת הפסח, אני אנצל אותו בעיקר בכדי לישון. המשך חול המועד כיפי ונפלא לכווווווווולם!

נכון חמוד?

קטע זה מוקדש לאחת והיחידה- נסטיה! בת 15- איזה גיל נפלא. אז ברכות ואיחולים מידידך שאוהב! ברכה יותר מכובדת תגיע (בלי מתנה כמו שהפצרת בי).

ובאותה הזדמנות (קצת באיחור) גם לורוניקה שחגגה לפני שבועיים יומהולדת 14!

שיגשמו כול חלומותיך ושזו תיהיה שנה באמת טובה. אני לא מאחל, אני בטוח!

אתמול, בדיוק 17/4, ציינתי בליבי תאריך חשוב שאני אזכור כנראה לעוד הרבה זמן- שנה, שנה עברה מהטיול האחרון שלי לאמריקה, טיול קרוונים בן חודש שיזכר לי בתור חוויה לכול החיים, איך הזמן טס כשנהנים.

וזו שלמעלה, היא הכותרת החביבה לפוסט הזה, אחרי כבר הרבה זמן שלא עידכנתי- הגיע הזמן.

בזמן האחרון אני מרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי. זהו ממש עוד מעט אני מתחת ל-60 ק"ג. (אתמול נימדדתי ואני 60.3), שזה אומר 6 ק"ג בחודש וחצי של דיאטה ואימונים, זה קשה, אני לא אשקר לאף אחד. בקושי משהו טעים בפה, ארוחות מסודרות, חסה [!!]. אבל זה שווה את זה. ירדתי מידה בג'ינס ועליתי אחת בנעליים. והרגשה מצוינת, למרות שאני מסתכל על עצמי במראה אני עדיין נגעל- חבל. [חרוז- תפוז]

התקופה האחרונה הייתה ממש מטורפת-

יריד ההצלחות ממש חירפן אותי, הייתי לחוץ ובוקשי הייתי בבית. במיוחד ביום חמישי שעבר, בחזרות בחום, למרות שהיה נחמד. לצחוק, לשמוע מ-Ipod של איזו ילדה חמודה שפגשתי בחזרות, ולעשות חזרות להצגה המפדחת בתנ"ך עם דוידי. היה ממש כיף בסך הכול!

ביום שלישי היה מבחן חוזר במתמטיקה, קיבלתי במבחן הראשון 90 ובחוזר גם 90, קצת התאכזבתיכי רציתי 95! [דניאל 99! חחח]

ריביעי-שישי (היום בצהריים), הוקדשו לנקיונות פסח, הכלים הוחלפו, החדר נשטף, הלחם- מזמן עזב את הבית, ואני- הדבר היחיד שעשיתי היה לשטוף את האוטו (את החדר שלי בסוף גם אבל זה ממש קל), ולנקות את האוטו שלי (10 מקומות למי ששואל) זה חתיחת סיפור. הורדתי מהשכנים שלי (בקומה 3) צינור ארוך ואיתו שטפנו את האוטו, אבל בשביל שהלכלוך ירד היינו (אני, עינב ואדווה- אחיותי, וטל שכן שלי) לקרצף את האוטו עם סבון וסמרטוט וזה היה מתיש. אבל כיף כי השפרצו אחד על השני מים והיה בסופו של דבר מאוד נחמד!

אני מאוד מתלבט מה לקנות לפסח. ההורים שלי הביאו לי 500 שקל, למתנות לפסח. יש כמה דברים שאני רוצה:

משחק חדש ל-wii (אני רוצה או WWE 08 או Metroid Praim 3) כול אחד 300 שקל בערך

או משחק חדש ל-Nintendo DS שלי. (אני רוצה את The World Ends With You למי שמכיר) מצאתי ב-ebay ב-40$ (135 ש"ח)

וגם אני צריך ג'ינס אחד חדש וחולצה אחת חדשה.

אז חבר'ה- מה לקנות?!!?!?

חג פסח שמח וכשר, ליל סדר- שיהיה קצר כמה שאפשר, ושביום ראשון תעשו עם המשפחה שלכם על האש!

עוד מעט 1,000 כניסות, חב'רה תעזרו לי להגיע לזה!

מי שמצלם 1,000 יקבל פרס חביב ששוויו- 1 שקלים חדשים! תהנו!

טיול שנתי שכבת ח' 1-3.04.08

01.04.08- האחד באפריל:

כן, בתאריך מוזר שכזה התחיל הטיול השנתי, שהיה דרך-אגב בסך הכול לא רע כול כך כמו שחשבתי שיהיה. קמתי בעשרים לשש. השלמתי סידורים אחרונים של התיק ועוד כמה חפצים קטנים. העברתי עוד קצת שירים ל-mp3 שלי, והשעה רבע לשבע לא איחרה לבוא. יצאתי, קופא מקור עם טרינינג של Nike (צבע שחור לבן למי שמתעניין). הפלפאון היה מכובה, התיק סגור והבטן לא הפסיקה לקרקר! בנימה זו, וחוסר חשק מוחלט יצאתי לטיול השנתי- בלי מצלמה שאגב נשברה 3 ימים קודם לכן בתאונת פגע וברח. עייף ורעב ישבתי באוטובוס ביום הראשון ליד פלג (שאם אני מסתכל ימינה-או שזה שמאלה לא זוכר, אני רואה את ספיר סיידוף). בתחנה הראשונה שלנו אחרי שעתיים וחצי שעות נסיעה הייתה המוחרקה שזה מנזר כזה, אחריו נסענו לנחל חיק, והלכנו שם משהו כמו 4-3 שעות. אחרי הנחל, נסענו ליער לביא (איפה שאנחנו ישנים), אנחנו הינו אוהל 13. אין לי מה להרחיב על הלינה חוץ מזה שהלילה הראשון היה הלילה הכי סיוט בחיים שלי בגלל שהיה קר, לא נוח ואיום משחות השניים והאודם ריחף מעל ראשינו כול הלילה. לקחתי לידי את הפנס, מגבונים ואת הפלפאון שלי והייתי מוכן לילה. הוא עבר בשלום.

02.04.08- נחל, סלעים ושבע שעות הליכה:

אז ככה, אחרי יום לא משהו, ותוסיפו לזה את הלילה הכי רגוע שהיה בחיי תקבלו- יום למחרת מעצבן במיוחד בלי הרבה חשק לזוז. בערך עם ההרגשה הזו קמתי בשעה 6 בבוקר, אם לא מחשיבים את ה-4 פעמים האחרות שקמתי, ברבע לאחת, בשתיים וחצי, בארבע וחמש בוקר. התלבשתי, התארגתי ולאט לאט הגיע האוטובוס שיקח אותנו לנחל יגור. בערך ב-9 הגענו. והופתענו לגלות שהנחל יבש וענק, ושבעצם אנחנו לא בנחל אלא יורדים הר במשך כמה שעות. זה היה מבאס, אבל לא חשבתי באותו זמ שנלך באמת 6 שעות, אבל בעצם הלכנו כמעט 7 וחצי שעות. היה מעצבן, ובעיקר חסר פואנטה, ירדנו במשך 6 שעות כמעט הר, וכול הזמן הם היו אותן הירידות, לשים את הרגל פה את היד שם ולקפוץ קצת. רק לקראת הסוף הענין התחיל להיות יותר מאתגר, שהייתה ירידה ממש לש טיפוס הרים, ולא מדרגות מעפנות. ושלא נשכח את ורוניקה, שנפלה באיזו ירידה, ודיממה מהברך ומהפה, באותו רגע ריחמתי אליה, ממש. עזבו את זה שהטיול מעפן, עזבו את תחושת הזילזול בגלל האוהלים הישנים, עזבו שהלכנו כבר יותר מ-4 שעות, אבל ליפול ובוקשי ללכת, זה הקש ששבר את גב הגמל, ממש. ואני שאלתי את עצמי- "למה אני צריך את כול זה? ללכת לברכה ודי! חייב לשלם, חייב לשלם את חשבון הטלפון, אההההההה טירוף!" (שיר האירוויזיון מהפיג'מות, חיחיחי). בערך בשעה-5 להליכה, מרוב שיעמום וחוסר עניין עשיתי סקר של מי שרוצ ללכת הביתה ומי שלא וזה היה בערך 25 רוצים ללכת ואיזה 5 לא. זה היה מתיש אבל הגענו לתחתית ההר. זהו חשבנו תכף נגיע לאוטובוס ויעלה לדרוזים, אבל לא ולא! חיכתה לנו שם עליה של 180 מעלות לפיסגת הר קטן, זה היה מתיש. בפסגה אורלי כמעט התעלפה שלא נדבר על מיה (צבי). הזענו כמו אצנים שרצו מרתון (42 ק"מ) היה קשה, אבל בדיעבד לא היה כול כך נורא! (חוץ מהקטע של ורוניקה, ושעידן התפרצץ והתיאש מהטיול ושנפל עלי בול עץ!)

בערב הגענו לעיר הכרמל- עיר דרוזית. היה נחמד להסתובב בשוק הכרמליתי ולראות את המוכר מנסה למכור לנו נפצים, ועוד יותר מגניב היה לראות את המחסן שלהם לנפצים, זה היה נראה כמו מחסן מלחמה- קול! אבל לא התכוונתי לקנות, כי אני לא כול כך אוהב נפצים... הייתה לנו הרצאה נחמדה על הדרוזים ועשו לנו על האש דרוזי. היה נחמד. הלילה השני, היה סבבה. נתנו לי לישון ואני נתתי לאחרים, הוא עבר חלק!

03.04.08- מערה אחת, קיבוץ אחד והביתה:

זה היה יום נחמד וקליל, בלי הליכה, בלי מאמץ, סתם יום, הלכנו למערת אליהו הנביא, ואחרי זה לגן הנדיב. בגן היה ממש יפה אבל היינו שם רק איזה שעה או אפילו פחות. לאחר מכן היינו בחיפה וראינו מבחוץ את הגנים הבהיים- איך יפה שם!!! צילמתי קצת. היית איזו תקרית קטנה עם פלג ומיה, שלפי דעתי מיה ממש הגזימה (המורה). לאחר מכן היינו בקיבוץ עין שמר, שם עשינו סיור בטרקטור כזה, והייתה לנו הרצאה נחמדה וגם אפינו לחמניות לא רעות בכלל! וזהו חזרנו הביתה!

ביום השלישי הביאו לנו אוטובוס מה זה מגניב! כמו מטוס, שאפשר להעשין את הגב וים סוף סוף מקום נח לרגליים ולתיק. היה יום סבבה. הנסיעה חזרה הייתה ממש קצרה (שעה ורבע מחיפה). זהו הביתה. home sweet home.

אני רוצה לשנות כינוי, אבל לא יודע לאיזה!

אני חייב דחוף לשנות עיצבו אבל אין לי כיוון אפילו!

עזרה חבר'ה!