אוףף, די עמוס בבית הספר, אבל זה לא מה שמכעיס אותי.
כול פעם שאני אומר איזה משהו חכם בכיתה, כולם חושבים שאני חורש בבית. כול פעם שאני מוציא ציונים גבוהים בלי לעשות ש.ב. כולם אומרים שאני חורש בבית. וזה כול כך לא נכון ומעצבן אותי. אני הילד הכי לא חרשן בעולם, אני בקושי עושה ש.ב., ומגיש רק עבודות ודברים להגשה.
אז מה לעשות יש לי זיכרון צילומי |חש חיחיחי|, אז תפסיקו להגיד כול הזמן שאני חורש. נכון אני לא עושה דברים יותר טובים- לבהות, לראות טלויזיה, לשחק במחשב, לישון, לאכול, לצאת עם חברים וכו') אבל אני לא חורש, די כבר!!!!!!!!
טוב, ולנושא אחר ושמצד אחד די עצוב ומצד שני מגניב. לאחותי יש דלקת פרקים (עוד משהיא הייתה קטנה) בזמן האחרון, הדלקת הגיע למפרק יד שמאל שלה (שהיא כותבת בה), והרופאה חייבה אותה להרפות את היד, לפחות חודש, וכמובן שלא לכתוב סיכומים. אז ההורים שלי קנו לה (ולכול המשפחה) לפטופ סקסי של HP, שהוא די חזק! (יותר טוב פי 5 מהמחשב השולחני הנוכחי שלי) אז המחשב החדש נדחה בחודשים וחצי משהו כזה. אבל עדיין מחשב ייד זה מגניב- עם ויסטה, ויסטה!
הוא מגיע עוד שבועים$#%@#^
נסטיה מה שאמרתי לך היום, היה ממש לא רציני, ואמרתי את זה רק כי הלחצת אותי.
עשיתי חושבים עם עצמי וגיליתי שאני כבר לא.
אז אם מישהו שואל, תגידי שאת יודעת שאני מתלבט, אבל ממש לא בטוח כן, ולא בטוח לא.
פשוט תשאירי את זה פתוח. ואף אחד לא צריך לדעת מזה!
מעריך וסוגד למגיבים שביניכם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
