הפוסט הראשון מתחילית הלימודים!
סיכום קצר-
השנה הייתה לי את ההתחלה אחת הטובות שהייתה לי אי פעם, כול כך מצחיק בכיתה שלנו, וכולם כאלו מגובשים, ואף אחד לא יורד על השני כמעט (גםאם כן אז זה הכי בצחוק ובכיף), גם החדשים משייבר השתלבו מהר, ובכלל לא כול כך נורא כמו שחשבתי. תיקון ממש מצוין לעומת מה שחשבתי. אבל עם כול השמחה, הלימודים באמת הכפו להיות קצת יותר מסיביים, יותר שיעורים, יותר עבודות ויותר שעות במערכת. קשה, קשה. אבל זה לא הכול.
אני מרגיש שממש כיף לי בבית הספר, שאני נכנס בשער ושוכח את כול מה שיש לי על סדר היום ופשוט עושה כיף, צוחק כול הזמן!!! נהנה עם חברים, וגם לומד.
אבל אז שאני חוזר הביתה, מתחילות הצרות. אני בתקופה מעצבנת עם המשפחה.
המנוע של המכונית של ההורים שלי הלך, ותיקון עולה 15,000 בערך. אוטו חדש עולה כבר 50,000 ומעלה. זתומרת שכול התכנונים של ההורים שלי הלכו קפוט.
מחשב חדש- NOT
פלאפון חדש ומתוכחם- NOT
חדר חדש- NO-OT
וזה כזה מבאס. אבל מילא אלו. אני מרגיש שההורים שלי לא סומכים עלי מספיק ו/או אובר דואגים לי. כאילו פאק אפ, אני כבר בכיתה ט' והם לא מרשים לי להיות בחוץ עם חברים ביותר מתשע. ובכלל עד שאני משכנע אותם ירשו לי לצאת, סיפור. באופן כללי אין לי כוח להכנס איתם לריב. ושאני נכנס זה יוצר מתחים בבית.
אוף!
נמאס לי פשוט נמאס לי!
אבל משמונה עד שלוש, אני יכול להירגע.
כול כך רציתי את ה-LG Viewty. כנראה שאני אסתפק במשהו יותר זול (אחאמחא יותר עלוב אמחאמא)
שיהיה בהצחלה לכולם בהמשך הלימודים!
פאקינג שיט!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
