In The Eye of The Storm

לא, זה לא העוף מארוחת הצהריים. זה גם לא הבורקס מלפני 3 שעות. זו הרגשה מוזרה של לפני משהו גדול. כאילו משהו גדול ומשמעותי עומד לקרות. לא בטוח אם זה טוב או רע, אבל משמעותי.

התקופה המחורבנת לא עוברת, ורגשות חדשים צפים. די זה רק בראש שלך.

רואה עוד סרט, מספר לעצמי בדיחה. תוקע משהו.

ההרגשה האין סופית של ה-כלום, לא עוברת.

נראה לי שככול שאני מנסה לצאת מהמבוך, אני נתקע יותר עמוק בבוץ.

אוף, כמה אפשר?

נמאס לי