הצד האחר

שמעתי שלא מתים מאהבה, לא מתים משברון לב...

בהתחלה הייתה לי מוזה, עכשיו כבר לא.

לא חוויתי דבר כואב יותר משברון לב בחיי. לא חושבת שיש כאב שמשתווה לזה.

שברון לב אמיתי, אחד טוב כזה, עסיסי.

אבל אז מגיע משהו רגוע, אחרי סערה, סופה, הוריקן.

משהו טוב, שלו.

יכול להיות שלא מאופיין באותה רמת רצון ואהבה שהייתה לשברון הלב, אבל לפעמים, אני חושבת,

הרוגע שווה את זה.