בס"ד ובהשתדלותינו

כהרגלי בקודש אני מתעצבנת על הנושא החם. קורים דברים בעולם בכלל ולעם שלנו בפרט- והנושא מרוכז בפופיק של הכותבים!

טוב נו, למה כבר ציפיתי...?

קשה לי עם חרדים. סליחה, אתם ציבור נהדר, אבל קשה לי אתכם. היום באוטובוס אישה חרדית סיפרה לחברתה שכל שבת קפץ להם המקרר. בעלה אמר לה: "זה לא המקרר! זה אנחנו! השבת מנסה להגיד לנו משו!!", ומאז היא מקבלת שבת 10 דק' לפני הזמן.

הקשבתי לסיפור בחצי גיחוך ציני, אבל אז חשבתי: 'אם בחורה דתיה הייתה מספרת את זה, הייתי חושבת שהיא קצת חיה בסרט אבל זה סיפור מדהים. רק כי זו מישהי חרדית זה עושה לי אנטי. רק בגלל זה.'

ואולי לא?

הרבה צרות באות על העם שלנו, על המדינה, למרבה הצער.

יום אחרי שהלכתי לקרוא פשקווילים, ביום שני, דיברתי עם מישהי חרדית על הנושא.

הבנתי את הטיעונים שלה. הם מאוד הגיוניים, ואם הייתי עכשיו בעמדה שיכולה לעשות משהו הייתי עושה. עזבו את זה, אני בטוחה שמנסים לעשות. החרדים פוחדים מהצבא. כן כן. וזה פחד ממש מוצדק והגיוני. זה לא פחד מהמוות! הם לא פחדנים!! זה פחד משבירה והתקלקלות.

ואיך הפחד הזה הגיע? לא מהאוויר- זה מה שבטוח. כשמדינת ישראל הוקמה התייחסו אל החרדים כאל מיעוט שהולך להיעלם. אותם חלוצים שאנו חבים להם המון היו קצת.. אנטי- דתיים. ותשאלו את הסבא וסבתא מעדות המזרח שלכם. הם היו חילונים-משכילים-צעירים-אשכנזים. מבחינתם זה היה דבר טוב, אז בואו נעשה טוב לכולם. הם מאסו בדת- תקראו את ביאליק, וחשבו שכולם צריכים להיות כמוהם- ע"ע 'תרנגול כפרות'.

והחרדים? התייחסו אליהם כאל קבוצת מיעוט שהולכת תכף להיעלם. כמה חבר'ה- אז ניתן להם ללמוד תורה ולא להתגייס. הם מעיין מוצג מוזיאוני לפעם. כמה דינוזאורים מהתקופה שהייתה.

והצבא? הצבא הוא כור ההיתוך של החברה הישראלית! הוא בא לחנך! להפוך את הישראלי המצוי לנאור יותר!

היום המצב טיפה שונה. הנה, יש פלוגות ביני"ש יקרות, ולא בעיה להיות דתי בצבא. אבל זה לא גורם לחרדים לא לפחד. בהרגשה שלהם המדינה רוצה לחלן אותם- זו הרגשה שנגררת איתם מאז תחילת ההשכלה והכל. הרבה לא מאמינים במדינת ישראל כי היא קמה בידי חילונים- ואיך יתכן שצעד גאולי יהיה כ"כ כופר ובועט בדת?! איך יכול להיות טוב במקום שרוצה לחלן, שהמהות שלו קיבוצניקית-חילונית?!

אז מבחינתם אסור להתגייס, וגם שירות לאומי זה לא הכי טוב- הנה, הבת דודה הלכה לשירות לאומי והתקלקלה...

עד כאן הבנתי גמרי. כי מבחינתם, אם יוקמו מסגרות בתוך הצבא והשירות הלאומי שיהיו חרדיות נטו, בלי בדל חילוניות- לא תהיה בעיה להתגייס. המפקד חרדי? כל המסביב חרדי? יש כשרות טובה, צניעות, זמן להתפלל ועיתים לתורה? אז סבבה! אין בעיה!

כמובן, אני לא באה לייצג את כל הציבור החרדי, רק את אותה אחת שדיברתי איתה, ומשהו שהצלחתי לקלוט במעורפל מבחוץ. יכול להיות שאני טועה לגמרי.

בקיצור, אותה אחת, מאוד התרשמתי ממנה. השיחה הייתה מעניינת ומלאת כבוד הדדי. היה כיף :) אבל אז היא אמרה כמה דברים שגרמו לי להחזיק את עצמי לא לעקם את האף- לא רציתי לפגוע בה, היא ממש נחמדה. פשוט בן אדם לעניין! (כמו הרבה חרדים שיצא לי לפגוש. תכל'ס, השיחות איתם הכי מעניינות, מכבדות, נעימות וחברותיות - לפעמים, למרבה הצער, אפילו יותר מעם חילונים..)

יש קלקול בעם ישראל. על זה כולם מסכימים. הצרות ל"ע באות להגיד לנו משהו. להעיר אותנו. לזעוק עד לב השמיים!!

כאן נכנסת המחלוקת- מה הקלקול?

אותה אחת אמרה שצניעות. בגלל איך שבנות מתלבשות קורים דברים רעים. התיקון הוא להתלבש יותר צנוע, יותר סגור.

קשה להסכים עם זה. עם זה או עם אמירות שדברים קורים בגלל חילול שבת, בגלל חוסר כשרות, ועוד כל מיני הצבעות על מצוות ספציפיות.

זה צורם באוזן. אין מה לעשות. לא רק שזה מרחיק אנשים וגורם ללעג וזלזול, זה פשוט נשמע לא נכון.

שריפות בגלל חילול שבת?! איום אירני בגלל לבוש?! לא. זו קריאה לא נכונה של המציאות! (לדעתי..)

אותם רבנים שאמרו את זה- הם אנשים גדולים. אין ספק. אנשים חכמים- ענקי תורה של ממש. אין דברים כאלה.

ולדעתי- או שהם טועים בנקודה הזו, או שאנשים לא מבינים אותם.

הרי צניעות (בקשר לחילול שבת קשה להגיד) נובע ממקום כלשהו, לבוש הוא מראה של מה שרוצים לשדר ולהגיד. וכשמישהו מתלבש בחוסר בגדים- בד"כ הוא (היא( רוצה להתבלט, רוצה שכולם יסתכלו עליה- כי היא צריכה צומי כדי לחשוב שהיא שווה משהו בכלל, הרי המדד לדברים הוא כמות התגובות וה"לייקים" שנותנים לו. זה מי ששווה באמת. זה מי שהצליח בחיים. זה מי שמילא את מטרתו. בכלל, כל החשיבה מתנהלת סביב עצמי. הרי אף אחד לא באמת ישים לב איך התלבשת- כי כל אחד יחשוב על מה אחרים חושבים עליו! ואם מישהו יחשוב על לבוש של אחר- זה יהיה בקטע השוואתי, ולא יותר מזה!

יוצא שכולנו חיים בתחרות אחת גדולה. כל אחד מנסה להיות יותר מאחרים. כל המחשבה של כל אחד מתרכזת אך ורק בעצמו.במקום שלו. בנקודה שלו. בפופיק של עצמו (כמו הנושא החם!).

אז יש כאלה שיגידו שזה הקלקול. זו הנקודה. מי שיגיד את זה בדר"כ לא נמנה על הציבור החרדי. גם לא כל הציבור הדתי-לאומי חושב ככה. אבל יש חלק שכן.

קצת לצאת מעצמך, קצת לחשוב על אחרים, על החברים שלך, השכנים שלך, העם שלך.

לעשות דברים עם מטרה שהיא לא "הגשמה עצמית" כזו או אחרת. שהמניע לא תמיד יהיה לצורך קידום עצמי, אלא באמת באמת, עם כל הכנות שמצליחים לגייס, בשביל האחר.

לנסות לגלות רגישות לאחרים. לחשוב מה הם באמת חושבים, ולא איזה מחשבות הלבשתי עליהם. להסתכל עליהם לא מתוך מקום משווה ותחרותי, אלא מתוך מקום שבאמת רוצה לשמוע מה שלומם. שבאמת אכפת לו. אמנם קשה להגיע רמת אכפתיות חזקה ואמיתית כמו של אם לבנה, אבל לנסות להתקרב קצת לזה..

זה הרי ממש הגיוני, אפילו אם לא חושבים רגע על הקטע הדתי שזועק לזה (במיוחד בשלושת השבועות..), בשביל לנצח בהתמודדויות הלא פשוטות שיש לנו, אנחנו צריכים להיות מאוחדים כעם. אחרת.. אפשר להשבר.

לא כתבתי את זה כאן, אבל הייתי עדה לאחת מההפגנות החברתיות שהיו השנה. לזו שהייתה לפני חודש בערך, זו שניפצו בה שמשות בנקים.

בדיוק ירדתי מהאוטובוס בארלוזרוב. היה שם הרבה אטרף. הרבה כעס.

בשבוע לפני ובשבוע אחרי נפלו קסאמים בדרום. זה היה בתקופה של הסלמה קטנה. כל מה שחשבתי עליו היה שהם סתם בכיינים אנוכיים שדואגים לכיס הפרטי שלהם בזמן שאחיהם בדרום חיים במציאות של פחד ואזעקות.

כשהגעתי הביתה גיליתי מה קרה בהמשך. מעבר ל"הון! שלטון! חוסמים את איילון!" ול"מובראק! אסד! ביבי נתניהו!", הייתה גם אלימות לא מילולית..

במקום להתאחד אנחנו יוצרים שנאה עצמית. אין, החכמה פשוט נודפת מאיתנו! בקצב הזה עוד נגיע רחוק..

סליחה, קצת נסחפתי.. נחזור לחרדית והדתיים. נראה לי שזה שורש הויכוח, 'הקלקול שצריך לתקן'. גם זה, וגם היחס למדינה. וגם עוד כל מיני דברים..

אבל יש הרבה מה ללמוד מהציבור הזה. אם זה החסד האדיר, ואם זה ההקפדה במצוות, ואם זה עוד הרבה דברים אחרים.

חבל שאין איתם הרבה שיח, כמו שיש בין דתיים וחילונים...

שנזכה.

היום הלכתי לקרוא פשקווילים.

כן כן, לקרוא פשקווילים.

אחת לכמה זמן התקשורת שלנו מחליטה לצאת במסע גינוי נגד החרדים. בדרך כלל זה בא במקביל לדברים שקורים למעלה בממשלה ובכנסת שלנו. בקיצור, עוד בתקופת ה"הקצנה" (נו באמת.. ומישהו פעם טרח להודות לקוי המהדרין האלה, שבזכותם אפשר להגיע ליותר מקומות ובמחירים סבירים?) אמרו שההטחות עוברות בזיגזג מהדתיים לחרדים. יוצאים עליהם, ואז עלינו, ואז עליהם, ואז עלינו...

אז אולי זה היה מתוך הזדהות (ממ.. לא. זה לא היה בגלל זה..), אולי כי יש לי פינה חמה בלב לחרדים ולעיר הקודש בני ברק, אולי בעקבות התקופה בלוח השנה העברי והרצון לשמוע את כל הצדדים ולראות את כל התמונה, אולי כי כבר הרבה מאוד זמן לא קראתי פשקווילים, והתגעגעתי, אולי מתוך יצר חטטנות כלשהו, ואולי סתם, כי רציתי לקנות ספרים (החנות ספרים הייתה סגורה- כל הבאסה..).

אז הלכתי לקרוא פשקווילים.

שיא החום, 16:00, סחוטה מעייפות אחרי יום עבודה מתיש בין שקדי מרק צהבהבים ומתישים (מזל שמחר אעבוד עם אנשים קצת יותר נחמדים..),

צעדתי ברחבי בני ברק.

לא הסכמתי עם כל מה שהיה כתוב שם, אבל המסקנות היו ברורות:

1. אייפון זה נורא ואיום.

2. היה כנס מסיונרי ענק בהיכל נוקיה, צלם ב"היכל"- כמו שהיה כתוב. פשוט חוצפה.

3. הם ממש ממש ממש נגד גיוס.

אני לא רוצה להרחיב את מה שהיה כתוב שם כדי לא ליצור כעס וריב וכל זה. לא הסכמתי עם הכל. מצאתי את עצמי עומדת ותוהה בקול על כל מיני דברים. כמעט שהוצאתי עט וכתבתי שאלות על המודעה השחורה לבנה- אבל בסוף עצרתי את עצמי כי ידעתי שאהיה עצלנית מכדי לבדוק אם קילתי תשובה. היו נקודות שכן הסכמתי איתן- כמו זה שהעלו את עניין הגיוס כדי לקבל עוד קולות בבחירות (איזה שפיץ מי שכתב את זה.. )

אה, כדאי לדעת שמחר תתקיים הפגנת ילדים בירושלים. אז אם אתם רוצים לשמוע, לכו לשם. דברו עם האנשים, לא מתוך כעס ורצון לריב, אלא מתוך רצון כן ואמיתי לשמוע את מה שיש להם להגיד. הסכמה? בכלל לא בטוח שתהיה שם, סליחה, בטוח שלא תהיה. אבל גם בטוח שיהיו נקודות שבהן כן תסכימו. ומי יודע, אולי בזכות דיון מעמיק ואמיתי שבאמת בא לשמוע ולהבין יהיה אפשר להשפיע לטובה אחד על השני.

פתאום הגעתי למסקנה ששלושת השבועות עכשיו והתקופה עוברת לי בצורה ממש לא משמעותית.

אבל ממתי התקופה הזו כן עוברת בצורה משמעותית, כמו שהיא אמורה להיות?! אפילו בשירות היא לא הייתה משו...