בס"ד ובהשתדלותינו

זה טוב, רע, מכוער?

בכל מקרה, כשזה המניע הראשוני לעשות דברים- זה נוראי בעיני.

למה? כי זה אומר שאתה שם את עצמך במרכז,

וגם אם אתה עוזר ותורם ועושה-

זה כדי שאתה תרגיש טוב עם עצמך.

ולא כי אתה באמת רוצה שלהוא יהיה טוב.

זה אומר שהיום כיף לי ומגניב לי לתרום ולעשות-

ומחר יהיה לי כיף ומגניב להרוויח המון כסף במרמה, לנצל ולגנוב.

זה אומר שתוך שבריר שניה אתה עלול להפוך לחזיר קפיטליסט...

הגשמה עצמית זה טוב, לא? זה בריא!

כשזה המניע שממנו עושים דברים זה גרוע ביותר. כי זה שם את עצמך במרכז.

עצמך- ולא אף אחד אחר...

"טבעי הוא לצעיר להתלבט בין הרצון לתקן את העולם, לבין התשוקה להנות ממנו" (מתוך הלוח שנה שבמטבח..)

ככה זה בחיים, יש שני קולות שלוחשים באוזן.

אחד אומר: "קדימה! יש סיבה מסויימת שבגללה באת לעולם! יש שליחות שאליה נשלחת- אז כדאי שתתחילי לקיים אותה! לא סתם הגעת לפה, אלא כדי לתקן ולשנות ולעשות. אז יאללה! תמצאי מה המשימה שלך ותתחילי לעשות! המצב לא הולך ומשתפר..."

והשני עונה: "הי! רגע רגע.. לאן ממהרים? יש עוד כ"כ הרבה דברים בחיים שצריך לעשות ולהספיק, הרי חיים רק פעם אחת, ועכשיו סוף סוף יש זמן, אז קדימה! לא כדאי להפסיד.. יש עוד עולם שלם לראות! יש דוע דברים רבים לעשות!! שביל ישראל- עשית? טיול בעולם- טיילת? וזה ופה ושם.. את תתקני את העולם- ברור, אבל עכשיו צריך קודם לראות דברים, לחוות אותם, לטייל ולהנות! למה להסתגף? למה לעשות דברים ולפתוח ספרים כשיש דברים יפהפיים שרק עומדים ומחכים שתראי אותם. את יודעת- העולם לא ישאר כזה יפה לנצח, יש מקומות שהולכים לשקוע בים, אחרים הולכים ונעלמים בדרכים אחרות, מתי תראי אותם?"

אך אז הקול הראשון אומר: "רגע רגע.. אז עכשיו את מתחילה לחשוב מחשבות אגואיסטיות?! למה את עושה דברים בכלל בעולם?! המניע שלך לשם שמיים?! את יודעת שכשאת בוחרת ללכת לטייל ולהנות את גורמת לעולם להישאר בבוץ שהוא נמצא בו- ואפילו גרוע יותר! את מעודדת אותו להיות עוד יותר קיצוני בעניין! חוץ מזה, איזה אמירה יש פה כלפי עצמך? מה עם כל האידיאלים הגדולים, מה עם כל החלומות לתקן עולם? תזרקי אותם בשביל איזה כרטיס טיסה?! בשביל מסלול עם שק"ש?! ועוד תוסיפי לזה אידיאלים של "ארץ ישראל" ובלה בלה בלה, כשברור שאת עושה את זה בשביל עצמך!! זה מתחיל ככה, וממשיך בלימוד מה שהכי נח לי, ומסתיים בעבודה במקום שבו ארוויח הכי הרבה בוכטות!! זה החיים שאת רוצה לחיות?! חיים אגואיסטיים, תועלתניים, שכל מה שחשוב לך בהם הוא הפופיק של עצמך?! תתביישי לך!!"

ואז יענה השני ויאמר: "אבל הי, זו ההזדמנות היחידה שלך לעשות קצת כיף בחיים, זה והפנסייה. חוץ מזה, ברגע שתתחילי את החיים תכנסי לעולם המבוגרים, תתחילי להתברגן.. וזה לא מה שאת רוצה... נכון?"

כאן שני הקולות ישתקו ויהרהרו בכובד ראש. להתברגן? להתבגר? הקול הראשון יפחד שאז אידיאלים יעלמו, והקול השני יפחד שאז לא תהיה הזדמנות לטייל ולראות את העולם.
מה יקרה בסופו של דבר? מי ינצח? ואיך החיים יראו בשנה הבאה ובכלל?

חג שמח!