בפרק הקודם: "אז מה את רוצה שאני אעשה ?" שאל את אינס כאילו לא יודע מה לעשות כי אסור לו לעשות את מה שהוא באמת רוצה "תנשק אותי ואל תלך" אמרה אינס מושכת אותו אליו הוא לא יכל להיתנגד אבל בכל זאת עצר אותה הכל בו בער הוא לא יכל יותר זאת הייתה היא, זאת שהוא תמיד רצה, זאת שהוא קרא לה "האהבה הגדולה" שלו שאמורה להגיע והיא סוף סוף הגיעה הוא רצה שככה בדיוק היא תראה כמו אינס .
"מה קרה? אתה לא רוצה אותי?" שאלה אינס מופתעת כשהוא הדף אותה
"אינס את שיכורה אני לא רוצה שתיתחרטי על זה אחר כך... שיכבי לישון" הוא השכיב אותה וכיסה בשמיכה " אני אוהבת אותך ביל...ואני לא שיכורה"היא אמרה אליו הוא חייך אליה וסגר את הדלת מקווה בכל ליבו שמה שהיא אמרה לא היה ביגלל השפעת האלכוהול...
פרק 9:
אינס היתעוררה בחדר לא מוכר בלי שהיא זוכרת משהו מאתמול ובמיוחד לא יודעת איך הגיע לשם "איפה אני?" ניראתה אינס קמה מהמיטה כולה מטושטשת "פאק מה השעה??!!" ניראתה לחוצה היא היסתכלה על השעון שהיה מונך על הכוננית ונשמה לרווחה "וואי איזה מזל" השעה הייתה רק 6:00 בבוקר פיתאום הטלפון צילצל היא לא ממש רצתה לעות אבל ענתה בסוף "הלו.." אמרה כשהרימה את השפורפרת "גברת ג'ונס, בוקר טוב.
מר קאוליץ ביקש שנצלצל להעיר אותך " אמרה מישהי מהקו השני "אהה כן תודה כבר היתעוררתי ... אממ ותגידי מי זה מר קאוליץ אני מתכוונת מי מהם ביל או טום?" שאלה אינס את האישה מהקו השני "הוא לא מסר לנו את שמו אני מיצטערת. המשך יום נעים" האישה עמדה לנתק "חכי חכי איך הוא היה ניראה?" שאלה אינס מסוקרנת האישה הייתה קצת מבולבלת " אני לא יודעת גבירתי רק אמרו לי שמר קאוליץ ביקש להעיר אותך ב6:00 בבוקר זה לא ניכנס לתפקידי ליבדוק מי מבקש את השירות אני מצטערת יום נעים" אמרה האישה וניתקה "יום נעים.." אמרה אינס והניחה את השפופרת קמה מהמיטה נעלה את הנעלים שלה לקחה את תיקה ויצאה מהחדר "אוקי אני חייבת ב10:00 להיות בשדה התעופה" אמרה והוציאה את הפלאפון שלה מהתיק כמו שאתם זוכרים היא חייבת היום לנסוע לפריז "18 שיחות שלא נענו ... חחח... רוברט כמה שאתה יכול להזכיר לי את אמא שלי לפעמים " צחקה אינס לעצמה מחייגת אל רוברט "את משוגעת אני מחפש אותך כבר כל הלילה בדקתי חדרי מתים בתי חולים הכל!!" צעק עליה רוברט מהקו השני "היי... רוברט" אמרה אינס מפוחדת לקולו של רוברט .
רוברט המשיך לצעוק לבסוף לאינס נימאס "טוב אתה לא רוצה לדעת איפה אני ? סבבה אין בעיה הנסיעה לפריז מבוטלת והצילומים מבוטלים . ביי" אמרה והיתכוונה לנתק "לא לא חכי אל תנתקי איפה את? תגידי לי אני שולח מישהו לקחת אותך." אינס צחקה לעצמה "אני במלון... אמ... " אינס ניראתה מבולבלת כי לא ידעה את שם המלון "אממ סליחה" פנתה לחדרנית שעברה שם "איזה מלון זה..?" החדרנית היסתכלה עליה בבלבול כאילו איך זה יכול להיות שהיא במלון ולא יודעת איך קוראים לו "זה מלון הילטון" אמרה החדרנית "תודה רבה לך" אמרה אינס וחייכה "רוברט שומע? אני במלון הילטון תבוא מהר אני לא מתכוונת להישאר פה כל היום"
אמרה אינס "מותר לי לדעת איך הגעת לשם ומי הבחור?" אמר רוברט בקול פרלטטני ומתעניין "למה אתה חושב שמעורב בחור אני היתעוררתי לבד בחדר לבושה טראני מדגישה את זה, רק בטלפון שהיתקשרו להעיר אותי אמרו שמר קאוליץ הזמין את זה שיעירו אותי ב6:00 שאלתי מי מהם הם לא יודעים" אמרה אינס מעט מאוכזבת "ומי את רוצה שזה יהיה?" שאל רוברט מצחקק "אוי רוברט אתה לעולם לא תישתנה נכון ? טוב יאללה תבוא לפה מהר.. ביי" אמרה וניתקה .
אינס הלכה לכיוון המעליות ולחצה על הכפתור, המעלית הגיעה היא נכנסה והיסתובבה למראה "OMG!!! אני ניראת נורא!!" אמרה אינס מאוד לא מרוצה ממה שראתה במראה "לא נכון! לפי דעתי את ניראת ניפלא" נישמע קול מאחוריה זה היה בחור גבוה בלונדיני עם עיניים ירוקות כהות "את יודעת אומרים שבחורות הם הכי יפות כשרק מתעוררות בבוקר" אמר ורצה להעביר יד בשיערה של אינס אבל אינס נירתעה "תודה רבה לך על המחמאות" חייכה במתיקות ויצאה מהמעלית שבדיוק נפתחה 'בדיוק בזמן ' חשבה לעצמה אינס "רגע חכי ... את לא הבחורה מהשער בעיתון?" צועק לה בחור מהמעלית "בחור צעיר תיכנס למעלית אני לא מתכוונת לחכות לך כל היום" אמרה גברת זקנה שניכנסה למעלית וראתה שהבחור מחזיק את דלתות המעלית הבחור ניכנס מצוברח חזרה למעלית אינס יצאה בחיוך מהמלון מרכיבה את משקפי השמש שלה היא שמעה צפירה של מכונית זה היה שומר הראש של אינס קווין "אתה בדיוק בזמן" אמרה אינס מצביעה על חבורת מעריצים שכרגע ברחה ממנה "חח.. מי השאיר אותך ככה במלון לבד בלי מכונית ובלי כלום?" שאל קווין את אינס " אחד מהקאוליצים" אמרה אינס מסתכלת מהחלון "מזתומרת? את לא יודעת מי מהם?" שאל קווין מבולבל "לא ... אבל ... רגע... אני כן יודעת" אמרה אינס בחיוך "אז מי זה היה?" שאל קווין "ביל" אמרה בביטחון "למה את כל כך בטוחה?" שאל קווין "שמעתי עליו הרבה שבחורות זה לא הקטע שלו חחח... " והתחיל לצחוק אבל אחרי שחטף מכה מאינס בכתף שתק "אתה אידיוט ! הוא לא הומו הבנת!" אמרה בכעס "טוב טוב אל תקחי רצני סתם צחקתי.. ספרי למה את כזאת בטוחה" שאל קווין וניסה לעבור נושא "פשוט מאוד טום היה שיכור ודחפתי אותו לג'ימי והוא לקח אותו לסטודיו ואחר כך הלכתי לירקוד ו.. שתיתי יותר מידי ומה היה אחר כך אני לא זוכרת" אמרה אינס "וחוץ מזה אם זה היה טום הייתי מתעוררת ערומה והוא לידי" אמרה אינס קצת בכעס אך בכל זאת עלה חיוך קטן על פניה כי לא הייתה מתנגדת שזה יקרה רק שמה היה קורה אחר כך היא פחדה היא לא רצתה להיות בחורה ללילה אחד, אם מישהו שוכב איתה היא צריכה להיות בטוחה שהוא נישאר איתה גם לאחר לילה של אהבה.
שעון מעורר צלצל אך ביל העיף אותו והוא נישבר .
לאחר 6 שעות ביל קם עייף מהמיטה היתאפס על עצמו "פאק!!!!! מה השעה??!!!" צעק על כל החדר והעיר את טום העייף שישן על המיטה עם בגדים כי אתם יודעים ג'ימי לא רצה להפשיט אותו "מה אתה צועק ? תגיד הישתגעת?" אמר טום עייף "שעון? איפה השעון?? פאק הוא שבור !!! שמישהו יביא לי שעון " אמר ביל בחוסר אונים "הינה הינה תירגע... 12:00 בבוקר רואה לא איחרנו לשום מקו..." אמר טום מרגיע אבל ביל המשיך לצרוח "מההההההה??!!! 12:00????" טום היתיאש מלהרגיע אותו "מה... למה אני לבוש... אחחח.. הראש אוי המסיבות האלה לא עושות לי טוב הייתי מעדיף להיתעורר עם הבלונדינית של אתמול... איך קראו לה?" שאל טום את ביל המרוגז "לולה!!" צעק ביל על כל החדר "אוקי" צייץ טום ופנה בפחד לשירותים הרחק מביל העצבני "פלאפון ... איפה הפלאפון שלי!!?" מחפש בכל החדר "הינה 548209134 יופי....תעני נו נו תעני.... הלו" אמר ביל לתוך המכשיר "היי" נישמע מהצד השני "אינס? זאת את?" שאל ביל "נו.. לפי מה שבדקתי בזמן האחרון זאת אני חח.." אמרה מצחקקת "היי זה ביל איפה את?" שאל ביל מעט מודאג "בשמיים" ענתה אינס וביל החוויר "ממ..מ..מזתת מזתומרת?" שאל "חחח.. אני במטוס בדרך לפריז יש לי שם צילומים זוכר" אמרה מרגיע אותו "אההה... חחח.. כן תראי אני מצטע...." התחיל להגיד אבל אינס קטעה אותו "תודה" אמרה וביל חייך לעצמו "על מה?" שאל "על שהבאת אותי למלון וגם אמרת בקבלה שיעירו אותי מוקדם חח.." אמרה אינס מסבירה את עצמה "אין בעד מה. בשבילך אני אעשה הכל.." אמר ושם יד על הפה לא מאמין מה שהוציא מפיו עכשיו פעם ראשונה שהוא אומר למישהי משהו כזה . אינס חייכה "אני מודה לך טוב אני חייבת לנתק תודה לך עוד פעם היה כיף אתמול... וחבל שלא באת לרקוד איתי.. " אמרה ביל חייך שבכל זאת היא רצתה לרקוד איתו "כן.. בבקשה ותהני בפריז ... מתי את חוזרת?" שאל אבל בתוכו פחד להתגעגע עליה "בעוד שבוע יש לי צילומים ועוד פירסומת לצלם" אמרה היא יכלה לישמוע אתה האכזבה של ביל אפילו שזה היה בטלפון "אהה.. אוקי.. ניתגעגע עלייך חח.. ביי" אמר מחכה שהיא תגיד לו ביי גם "אני כבר מתגעגעת חחח.. ביי ביי" אמרה וניתקה משפטה האחרון הידהד 'היא מתגעגעת עלי!!' חשב לעצמו אחרי העצבים שלו השיחה הזאת היא היחידה שהרגיעה אותו...
תגיבו בבקשה וגם תיקראו את הפוסט הקודם אתם לא חייבים להגיב שם אבל לי חשוב שתיקראו...:-(
תודה
למעוניינים אני יודעת שפרק 4 נימחק לי עכשיו שיחזרתי אותו מי שרוצה מוזמנת למלא את הפער הוא נימצא בצד איפה שכל הפרקים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
oklo
