Lee Hyun Seok

למרות שאני עכשיו בניו-יורק ואמורה להתמקד בלכתוב את הרפתקאות היום יום שלי, לא יכולתי שלא להמשיך עם ה"פינה" השבועית הקטנה החדשה שלי, אז הנה אני פה בבלוג, עומדת לכתוב לכם מה אני חושבת על איזה וידיאו קוראני, במקום לכתוב לכם איך קניתי שקית של M&M בכיכר טיימס.

והוידיאו של השבוע יהיה... *תופים דרמטיים*

The Boys - Girls' Generation (SNSD)

רובכם כבר בטח מכירים את הקבוצה והשיר גם, כי הוא ניכנס ל-VEVO ביוטיוב כשיר אמריקאי אופיציאלי (הגירסה האנגלית כמובן, פה אני אדבר על הגירסה הקוריאנית)

גירלס ג'נריישן (= "דור הבנות" בא מהשם הקוראני של הקבוצה "סוניו שידה") היא קבוצת בנות בנויה מ-9 ממברים ("חברות") והן אחת הקבוצות הכי מפורסמות ואהובות בקוריאה, כך שאני די בטוחה ששנעתם עלייהן. זה לא משנה אם אתם אוהבים אותן או לא, כי הפאן בייס שלהן הוא מספיק גדול גם בחו"ל  וגם בקוריאה כדי להשמיד אותכם, אז תיזהרו. (כמובן הבייס מורכב גם מבנים וגם מבנות). השיר הזה הוא הכי חדש שלהן והוא יצא בשתי גירסאות - אנגלית וקוריאנית - והסטייל שלהן לאלבום החדש הוא סוג של נסיכות מאגדות/וינטז'. לפני שאני מתחילה הערות הינה לכם הוידיאו:

ועכשיו הערות, והקוטגוריות עוד פעם: מוזיקה, ריקוד, זמרים, וכללי

מוזיקה + מילים 3.5/5:

בואו נגיד ככה, המוזיקה בפתיחה, לגמרי לא הרשימה אותי, ולמה? כי זו הייתה בול אותה מזיקה ש-SM השתמשו כבר כמה פעמים קודם בשביל קבוצות אחרות, וגם לפתיחות (הומין של DBSK). אבל השיר עצמו היה כבר יותר מעניין ונתן מין פיל חדש מגירלס ג'נריישן שהתאים להן אבל לא "שלהן", אהבתי את זה, ההתחלה של השיר מאוד קולית ונותנת הרגשה של ביטחון מצד הבנות. לא מאוד התרשמתי מהראפים והצעקות שהיו בשיר, אבל זה בהחלט הוסיף ל"פיל" הכללי של השיר, וכמו שאמרתי, זה חידש. אהבתי מאוד את ה"דאנס ברייק" (למרות שזה היה עם מילים וכל זה) ובמיוחד את הסוף.

ריקוד 4/5:

הייתי מצפה ליותר, אבל מצד שני, כמו שכבר אמרתי מבחינה של מוזיקה, אהבתי את ה"דאנס ברייק" גם מבחינה כוריאוגרפית, איך ש-9 הבנות יורדות לריצפה, ועושות את הסיבוב החד והכל יחד, אזה באמת היה קטע די מרשים. אבל כמו שכבר ידוע מגירלס ג'נריישן, הריקודים שלהם פשוטים שכל תינוק יכול ללמוד, אבל מה שמרשים זה שהן יכולות כולן לעשות את בדיוק אותו הדבר כולן ביחד, ובכל זאת לתת לתנועות את הטאץ' האישי שלהן. גם להבנתי איך הריקוד קשור למילים של השיר. לא שמתי "משחק" כי כמו כל וידיאו מגירלס ג'נריישן גם בקליפ הזה מראים אותן לרוב רק רוקדות ועושות פרצופים סקסיים למלצלמה.

זמרות 5/5:

למרות שאני לא אוהדת של גירלס ג'נריישן בכלל, אהבתי פה מאוד איך שהרבה מאוד מהבנות הוצגו וניראו, שלושה היי-לייטים בקליפ הזה הם סאני (SUNNY), סו-היון והיו-יון. סאני, שממנה קיבלתי את הרעיון לקצר שיער הייתה פשוט WOW היא אף-פעם לא הרשימה אותי עד לרגע שבו ראיתי אותה בקליפ הזה, השיער הזה מתאים לה כל-כך שכל העולם מסכים שהיא צריכה להישאר ככה, מצחיק שבקליפ זו הייתה רק פעה, ואחרי שכל כך הרבה אנשים אהבו את זה, SM באמת החליטו לקצר לה את השיער. היו-יון, שהיא הרקדנית של גירלס ג'נריישן גם, כמו תמיד "הרקידה את הרחבה" וסו-היון (שהיא הצעירה של הקבוצה) שאם תשאלו אותי היא האהובה עליי מכולן אחרי שהתחלתי לראות "התחתנו" (תוכנית קוריאנית: WE GOT MARRIED) שלה ושל יונג-הוואה מסי-אן בלו, שרה פה פשוט מדהים וניראתה מדהים ופשוט עשר במילה אחת!!

כללי 4.5/5:

מה יש לומר בכללי, נחמד, אהבתי נהניתי, הגירסה באנגלית הייתה רעיון טוב, אבל הקוריאנית עדיין עולה על זה, צריך להפסיק להשתמש באותה מוזיקת פתיחה כי זה ממש קל לזיהוי, ולא לתת לתשע בנות לעשות ראפ או לצעוק "GIRLS BRING THE BOYS OUT" ביחד כי זה נישמע כמו צווחות זוועה. אבל דיי אחלה שיר האמת! אני אישית (שכמו שאמרתי אני לא אוהדת של הבנות) הורדתי את השיר ואוהבת להקשיב לו.

וזהו, מקווה שאהבתם את השיר, אני אעדכן את הבלוג על ניו-יורק מחר, וזהו! :)

-DANI

לפני... ארבע או חמישה ימים כבר (באו נגיד את זה לפי תאריכים... למרות שזה עדיין לא פועל) ב-19 לדצמבר (מה זה עכשיו בארץ כבר 22 או 23?) בבוקר יצאנו ממוסקבה במטוס לעבר ניו-יורק המפורסמת, אבל לפני שאני מספרת על ניו-יורק, בואו אני אציע לכם טיפ קטן:

אם אתם יודעים שביום הטיסה אתם צריכים לקום בשש בבוקר, אל, ואני חוזרת שוב, אל תלכו לשון בחצות בלילה, ובעיקר לא בשלוש לפנות בוקר, כי אתם תרגישו עייפות כפולה, הרי הטיסה היא 11 שעות שלמות, בהן אתם בתוך מטוס שאין הרבה לאן לזוז ומה לעשות.

תביאו איתכם כל מה שאתם בחיים לא תעשו ביום-יום, תטעינו את האייפודים והאייפדים ואת כל מכשירי המוזיקה שלכם - אתם תצטרכו אותם. גם אם אתם לא תולעת ספרים תביאו איתכם איזה ספר או שניים, גם אם אתם לא מציירים ולא כותבים יומן אישי, תאמצו לכם כמה מחברות כדי להעסיק אותכם, אתם תודו לי שאמרתי לכם את זה. אם יש לכם מחשב נייד אל תפחדו לקחת אותו איתכם, אבל אל תשכחו להטעין גם אותו, ואם יש לכם אחים קטנים (לא לגמרי קטנים, אבל נגיד מ-10 עד 14) שמאוד אוהבים טאקי, שמונה וחצי ורייס, והם לקחו את המשחקים האלו איתם, אתם תימצאו את עצמכם משחקים איתם בהם, גם אם אתם לא חובבי משחקי שולחן וקלפים, תאמינו לי.

אל תשכחו שתמיד אפשר לתפוס איזו כרית, שמיכה וכיסוי עיניים ולעצום עיניים לכמה רגעים, זה יעזור, במיוחד אם ישנתם רק שלוש שעות.

האמת שציפיתי מטיסה להיות יותר מתישה, אבל בשעה האחרונה של הטיסה הסתכלתי אחורה על הזמן שביליתי במטוס - העשר שעות הארוכות ההן, וזה לא היה ניראה כל-כך נורא, ואפילו הרגיש פתאום כאילו הטיסהה הייתה בעצם רק שלוש שעות (כמו מה שבד"כ יוצא כשטסים לאירופה) ושזה לא כל-כך נורא כמו שחשבתי שזה, לפני שעלינו על המטוס.

כשהגענו ל-JFK (שדה תעופה בניו-יורק) מהר הלכנו לחתום את טביעות האצבעות שלנו ולקחת את המזוודות כדי לצאת ולהיפגש עם חבר של ההורים כדי שיקח אותנו למנהטן, ולמקום שבו אנחנו נישאר.

עם כל דקה שהעברתי בניו-יורק, הבנתי יותר ויותר עד כמה אמריקאים הם פשוטים. למה לא? לקחת סרגל ולמתוח קווים ישרים לאורך ולרוחב על מפה של אי מסכן, לקרוא לו "מנהטן", ולהתחיל למספר אותו מלמטה למעלה ומימין לשמאל: 1, 2, 3, 4... מסתבר שאפילו לספור קשה להם כי כל כמה זמן יש פתאום שם ומדלגים על מספרים.

סתם, השנות מחליפים מספרים, ולאט לאט יש יותר ויותר שדרות ורחובות עם שמות אמיתיים, אבל לא נפל במזלינו שם, אלא מספרים: אנחנו על השדרה השלישית, רחוב מס' 91, וככה צריך לזכור את רוב העיר: כיכר טיימס למשל, זה שדרה 7 רחוב 42 אבל כיכר וושינגטון זה שדרת ברוד-וואי רחוב 4 מערב.

כבר באותו היום (שהתחיל ב-6 בבוקר וניגמר ב-10 בערב אבל נימשר יותר מ-24 שעות) הספקנו להסתובב בעיר, לראות את סנטרל פארק - בערך, לעשות קניות, להיות ברכבת התחתית ועוד בסיגנון. חזרנו "הביתה" לדירה הקטנה שלנו ב-6 בערב (לפי ניו-יורק) וראינו דיסני-צ'אנל עד 10 בלילה כדי להפטר מהג'ט-לאג.

אבל היה שווה את זה, כי יום אחרי זה היה פיצוץ!

נו איך? הייתם רוצים לעבור משהו דומה כדי לראות עיר אורבנית גדולה, בלי יותר מידי היסטוריה, שרק השם שלה והמיקום זה מה שעושה אותה באמת מדהים?

מחר אני אכתוב הרפתקאות מהיום השני.

-DANI